עדי גורן / דרך |
יד מקרבת ויד מרחיקה
מביתי לביתו, מביתו לביתו של אחר.
יש לו טעם של חופש
ולי אין אחיזה,
ואבדה לי הדרך ואבד המגע
מביתי אל העיר, מן העיר לביתי האחר.
יש בי צל של תקווה, לא אודה בו אף פעם
ואיני בטוחה שאוכל לעזוב.
יש בי צורך לשקוע, שוב למצוא את הטעם
שוב למצוא את עצמי,
להצליח לכתוב.
יש בי ריק קר מרגש
יש לו רוח של ים
יש בו את כל שהייתי יכולה לאהוב.
יש בי רק שארית של זו שהייתי פעם,
ואותה שארית כמהה לעזוב.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|