מתה עליה
( מחזה )
יאיר פקר
פנים. חדר המתנה בבית חולים. יום
החדר ההמתנה ספה, כסאות, שולחן, עציץ וסל עם עיתונים. שעון
גדול במרכז החדר ומתחתיו שלט " בית חולים מרכז - קומה 10 ) על
השולחן רדיו קטן ותיק.
שושנה (60 ) שוכבת ישנה על הספה. לידה תיק ומזוודה קטנה. מגבת
מונחת כל כסא. כפכפים על הרצפה. שושנה לובשת בגד ריקוד עם פרח
בשיער. דגנית (50) נכנסת. מסתכלת על שושנה ומחייכת. ניגשת
לחלון ומסתכלת החוצה. נשענת על אדן החלון.
דגנית
שושנה.
שושנה בעינים עצומות
שושנה
מה ?
דגנית
הם שוב פעם עושים את זה אבל עכשיו היא למעלה. בואי תראי .
שושנה
הרגליים שלי הורגות אותי.
דגנית
מה רקדת עכשיו ? טנגו ? רומבה ?
שושנה
סירטקי.
דגנית צוחקת.
שושנה
אמרתי לך דגנית. היה על זה מאמר במוסף הבריאות של העיתון.
דגנית
לא כל מה שעובד בכפר נחוצ'סקה בסלובניה מצליח בישראל.
דגנית יושבת ליד השולחן ושמה את התיק.
דגנית
אבל למה דווקא סירטקי ?
שושנה
מפני שנדב אוהב את יוון ולפי המאמר כל דבר שקשור למה שהוא אוהב
יכול להעיר אותו מהתרדמת. מוסיקה, שירה, לבוש, ריח, אוכל...
דגנית
מה עם סקס ? זה רעיון. אולי תביאי את החברה שלו...
שושנה
תפסיקי
דגנית
חוץ מזה מה זה אוהב ? הוא אהב. לפני ש....
שושנה יושבת על הספה..דגנית באה ויושבת לידה . היא שמה את היד
על בגד הריקוד.
דגנית
בואי אני אעזור לך להוריד את זה.
שושנה
לא צריך. אני יכולה לבד.
דגנית מושיטה יד ושושנה מזיזה אותה.
דגנית
תני לי.
שושנה
תעזבי. אני אסתדר.
דגנית
היד שלך שוב תסתבך עם הרצועה של הבגד עד שתקרעי אותה. חמישה
בגדי ריקוד כבר גמרת ככה. לא חבל ?
דגנית עוזרת לשושנה לפשוט את הבגד הריקוד. שושנה לובשת חולצה
עם כפתורים ומכנסים מתחת . דגנית מסתכלת.
שושנה
מה ?
דגנית
מי שיש לו פרקינסון לא לובש חולצה עם כפתורים את עוד לא היפנמת
את זה ?
הטלפון של דגנית מצלצל. היא מסתכלת על המספר.
דגנית
זה מהכימו
דגנית מסתכלת בשעון. היא עונה
דגנית
היי מרינה. אולי תפסיקי להתקשר אלי כל חמש דקות ולהזכיר לי.
אני כבר מגיעה ותפסיקי להלחיץ אותי. ( סוגרת ) זה כל מה שהם
מוכרים לנו כאן הרופאים. אשליות. לראות מי מאתנו תשרוד הכי
הרבה זמן. תגידי מה עם המכונה של השתיה ?
שושנה
שום דבר. חמש שעות הם עבדו בלילה. לא הצליחו לתקן. רק הכסף
נשפך כמו בלאס וואגס.
דגנית
את צריכה לקחת את הכדור עוד מעט.
שושנה
אני אביא שתיה מהקפיטריה. מה את רוצה ?
דגנית
תה קר. אבל תבקשי שיפתחו לך שקית חדשה של קשים.
שושנה
שאף אחד לא נגע בהם. אני יודעת.
שושנה יוצאת. דגנית מוציאה נייר ועט מהתיק ויושבת ליד השולחן.
מתחילה לכתוב. טלפון נייד מצלצל. דגנית מוציאה את הטלפון
דגנית
היי אמא.... לא. עוד לא.... אמרתי לך הבוקר. חיה לנצט תהיה
למטה ב 10 ותסעו למלכה ... היא יודעת שאת רגישה וצריכה לשבת
על ידה אם היא לא רוצה שארוחת הבוקר שלך תשכב לה על הברכיים.
שושנה חוזרת עם שתי פחיות תה קר ושני קשים. היא מניחה על
השולחן. היד רועדת ותה נשפך מאחת הפחיות. דגנית קמה והולכת
הצידה. שושנה מוציאה טישיו ומנגבת. מסתכלת על הנייר
אמרתי. כן. אמרתי.... אל תדאגי. מר פישר לא יהיה במדרגות מפני
שהוא נפטר לפני שנה.... אני אביא חמישה קינדר הערב... מה פתאום
פתוחים ?....סגורים. בטח סגורים. בדיוק כמו אצל מלכה עם הצעצוע
בפנים .... בדיוק. ביי.
דגנית סוגרת את הנייד.
דגנית
אמא שלי. היא ומלכה דנוך שונאות אחת את השניה אבל לא יכולות
להפרד. איך שמלכה דנוך היתה בת 85 הנכדים שלה שמו אותה בדיור
מוגן וכל מה שהיא רוצה זה שיביאו לה קינדר. שוקולד קינדר. בחדר
האוכל של הדיור המוגן היא עושה תערוכות מהצעצועים שבתוכו. מתי
שאמא שלי באה אליה כל הקינדרים פתוחים והצעצועים בחוץ כבר
מורכבים. מה זה היא מקנאה במלכה. " אנחנו באותו גיל " אמא שלי
אומרת אפילו שהיא רק בת 83 " אז למה דווקא מלכה שם ?" בינתיים
אני מביאה לה קינדרים כל ערב.
שושנה
עוד מעט גם אמא שלך תהיה שם.
דגנית
שם ?
שתיקה. דגנית שותה.
דגנית
בדיור המוגן ?
שושנה
כן.
דגנית
היא בחיים כבר לא תהיה שם.
שושנה
אבל אמרת שהאח שלה השאיר לה...
דגנית
אז אמרתי. האחיין שלה החליט לערער על הצוואה של האבא שלו.
בינתיים כל הכסף מוקפא. גם שלה. עד שיגמר המשפט. מתי שזה יהיה
אז גם היא וגם אני כבר לא נהיה פה ואת זה הבן זונה הזה יודע.
שושנה
אולי תשלמו בתשלומים ?
דגנית
בחייך. גם ככה בקושי יש לנו בשביל שכר דירה.
שתיקה
שושנה
המכתב שלך.
דגנית
מה אתו ?
שושנה
לכל מאן דבעי.
את הדבעי כותבים עם ע
דגנית קמה.
דגנית
אני הולכת.
שושנה
אני באה אתך.
דגנית
לא. לך יש את האשליות הפרטיות שלך אז תשאירי לי את שלי.
שושנה
כשתחזרי נלך לאכול את עוגת הגבינה אצל אבי בפינה.
דגנית
בחיים לא. כשאני חוזרת משם כל מה שאני רוצה זה שקט ושהכל יהיה
כבר מאחורי. אפילו הקצת ממה שעוד נשאר לי. לפעמים בא לי לקפוץ
מהמיטה ולהרוג את כולם. להשתולל ולצרוח.
דגנית יוצאת. שושנה נשארת לשבת. היא מוציאה מהתיק מחברת גדולה
ועפרון. העיפרון נופל והיא מרימה אותו בקושי. ניגשת לחלון
ומסתכלת. מתחילה לצייר. מתאמצת. טלפון. שושנה עונה
שושנה
היי מדלין.... אולי תרדי ממני ? אמרתי לך שאני לא מציירת יותר.
סתם מריחה על בד. אין צבעים אין קומופוזיציה. הכל שחור לבן.
חרטא של רישומים ואת יודעת כמה אני גרועה ברישומים. תמיד
הייתי.... אז מה אם השוק רוצה אותי אבל אני לא יכולה לספק את
הסחורה. יש לי פרקינסון. את תופסת את זה ? ... את לא. את בסך
הכל הסוכנת שלי ורק גוזרת כל הזמן קופון של 10 אחוז. הייתי
מעבירה לך עכשיו 10 אחוז מהמחלה שלי ומוסיפה איזה 10 אלפים
דולר.... לא מענין את התחת שלי שדונלד טראמפ רוצה שאני אבוא
לניו יורק בשביל לשים את הפרצוף שלו על הגג של הבנין.... חוץ
מזה את נדב שלי אני לא עוזבת. ביי.
דגנית חוזרת. נופלת על הכסא.
דגנית
ראית איפה הם שמו את הציור שלך ?
שושנה
מול המעלית.
דגנית
קומה 5. יולדות. מצחיק לא ? החיים שנגמרים על יד החיים
שמתחילים. שהתינוקות יראו מה מחכה להם ואת עוד נתת להם את
הציור במתנה.
שושנה ממשיכה ברישום.
דגנית
בואי נלך לאבי לאכול קרמשניט עם קצפת של איזה חצי מטר גובה
וקפה עם שלוש ארבע כפיות סוכר.
שושנה
אבל אמרת שאחרי הכימו.?...
דגנית
אז אמרתי. בא לי.
שושנה
לא. תלכי את.
דגנית
מה זה?
שושנה
אני בדיאטה. צריכה להוריד חמישה קילו.
דגנית
ממתי זה ? משהו חדש ?
שושנה
התיאוריה של פרופסור אלירן מהדסה ירושלים.
דגנית
אז נגמרו הריקודים ועכשיו את מתחילה עם התיאוריה ?
שושנה
התיאוריה של פרופסור אלירן אומרת שהרדום - ככה הוא קורא לזה -
צריך להתעורר לסביבה הכי מוכרתשרק אפשר וזה אומר שנדב צריך
לראות אותי בדיוק כמו שהייתי בזמן שהוא נפצע. אותו משקל אותם
בגדים, אותה תסרוקת.
דגנית
. אותם הבגדים ? חשבתי שנדב נפצע בחורף.
שושנה
ידעתי שתעשי מזה צחוק.
דגנית
בדיוק עכשיו את מתחילה דיאטה ? תתחילי ממחר. בואי.
דגנית קמה ומושיטה לה יד.
שושנה
לא. אני צריכה להתחיל מיד. נדב יכול להתעורר בכל רגע.
דגנית
ואולי רק בעוד חצי שנה.
שושנה
כן.
דגנית
שנה.
שושנה
גם כן טוב.
דגנית
וזה לא משנה לך ?
שושנה
מה ?
דגנית
מתי שהוא יתעורר ? עוד חצי שנה או שנה?
שושנה
בטח שלא. אולי יותר טוב ככה. יהיה לי יותר זמן. אני אוריד
במשקל אלבש את הבגדים....
דגנית
כבר חמישה חודשים שהוא צמח ושום דבר לא השתנה אצלו מאז.
שושנה
והכל בגלל שלשניה אחת הוריד את הקסדה לנגב את המצח. ( הפסקה )
תלכי לבד תהני ממה שעוד נשאר לך.
דגנית
נשאר לי ?
שושנה
בעצמך אמרת שההקרנות הם בסך הכל אשליה ושהרופאים מוכרים לנו
אותם והם מתערבים ביניהם רק כדי לראות כמה זמן נשרוד עם זה.
דגנית
לקח קצת זמן אבל בסוף נפל לי האסימון. המילה היא הקרנות את
מבינה את זה ?
שושנה
מה יש פה להבין ?
דגנית
תחשבי. את הרי ציירת אז בטח יש לך דמיון והרבה.
שושנה
לא יודעת.
דגנית
מה אמרה לך המילה הקרנה לפני איזה שלושים ארבעים שנה.
שושנה
הקרנה... הקרנה של סרט.
דגנית
בדיוק. הקרנה היתה מילה של כיף כזה. בקולנוע מוגרבי מקרינים...
בקולנוע אסתר מקרינים... אז לא הקרינו שום דבר בבית החולים. רק
בקולנוע. ומה זה סרט ? אשליה. בסוף כל הקרנה האשליה נגמרת ועם
מה את נשארת ? עם חושך.תהום. מהקרנה שמסתיימת אפשר רק ליפול.
שושנה מפסיקה לצייר ניגשת לשולחן.
שושנה
אבל לי כבר אין.
דגנית
מה אין לך שושנה ?
שושנה
אשליות עם הפרקינסון שלי. אני יודעת בדיוק מה מחכה לי. הייתי
בחוג. המדריך ניסה להסביר לי שלא הכל אבוד ושאני יכולה להתחיל
לצייר עם המכחול בפה. אמרתי לו שהיו לי רבה דברים בפה אפילו
כאלה שדומים למכחול אבל לצייר זה פשוט לא עובד. אשליה.
דגנית
לא עובד עלי. אל תמכרי לי את זה.
שושנה
באמת.אני אומרת לך. נגמרו לי האשליות.
דגנית
בטוחה?
שושנה
בטח.
דגנית
לא חושבת.
שקט
דגנית
יש לי רעיון. מה את אומרת שתזרמי אתי. בואי
שושנה
לזרום אתך ?
דגנית
כן. יהיה מענין. מבטיחה.
שושנה
מה הרעיון ?
דגנית
בואי נשחק.
שושנה
מה ?
דגנית
משחק. את יודעת. כזה משחק עם מטפחת על העינים.
שושנה
חם וקר ?
דגנית
לא של ילדים.משהו אחר.
שושנה
לא בא לי.
דגנית
ממה את מפחדת ? מהחושך ?
שושנה
מה את רוצה לעשות לי ?
דגנית
אני לא אעשה לך שום דבר. רק רוצה לתאר מצב. זה הכל. מבט אל
העתיד. עם עינים עצומות.
שושנה
מצב ?
דגנית
אנחנו פה חמישה חודשים. הגיע הזמן שתסמכי עלי שושנה.
שושנה
כמה זמן ?
דגנית
כולו שתי דקות. גג.
דגנית מוציאה סרט מהתיק.
שושנה
לא צריך. אני לא אציץ.
דגנית ניגשת מאחוריה עם הסרט. שושנה צוחקת. דגנית קושרת לה את
העינים.
דגנית
את רואה משהו ?
שושנה
לא.
דגנית
אני בסך הכל מביאה לפניך את העתיד. עוד שנה. אוקטובר 2009.
גשם. קר. רוחות. ברקים. את יושבת על יד נדב. את רואה את זה ?
שושנה
(בהיסוס ) כן.
דגנית
פחות חמישה קילו. אותם הבגדים והתסרוקת שנדב אהב. הכל פיקס.
חזרה לעבר. פתאום היד של נדב זזה ויוצאת מתחת לשמיכה. את נרגשת
ומכסה אותה בידך והוא אומר מלה אחת
שושנה
אמא.
דגנית
אמת. ו....
שושנה
ומה ?
דגנית
ומה עוד ?
שושנה
עוד ?
דגנית
הוא פוקח את העינים מחייך אליך ואז הוא מסתכל הצידה מצביע על
האשה שיושבת על ידך ושואל " אמא מי האשה הזאת ? "
שושנה
איזו אשה ?
דגנית
הפיליפינית שלך. אנחנו שנה מהיום זוכרת ? כבר עכשיו את צריכה
עזרה בלהתלבש.בעוד שנה המצב לא נעשה יותר טוב ואת צריכה כבר
פיליפינית שתטפל בך וגם תאכיל ותרחץ אותך. הבגדים התסרקות
והמשקל בסדר גמור אבל את כבר לא מה שהיית ולעולם כבר לא תהיי.
שושנה
מגעילה.
דגנית
נדב מסתכל עליך ופתאום הוא מתחיל לבכות עם דמעות כאלה חמות
שנופלות על היד ושורפות אותה.
שושנה מנסה להוריד את הסרט אך דגנית עוצרת בעדה.
שושנה
מספיק.די.
דגנית
נדב מסתכל עליך וקולט איך יראה העתיד שלו אתך. העתיד מהרגע
שקיבל במתנה את החיים שלו. כל התפאורה הנהדרת שלך של ההווה
המדומה עם הבגדים והמשקל עומדת על במה רקובה. את מבינה את זה ?
את מפילה עליו תיק כבד מדי. זה מה שאת באמת רוצה שיהיה ?
שושנה מסירה את הסרט.
שושנה
כמה שאת אכזרית דגנית.
דגנית
אני בסך הכל המראה. יש לשתינו עתיד שהולך ומתקצר במהירות
ואנחנו יודעות שככל שהזמן עובר הוא לא יהיה טוב יותר
שושנה
אז מה ?
דגנית
תעשי עם העתיד שלך מה שאת רוצה. אני עם שלי כבר יודעת מה אני
הולכת לעשות.
שושנה
מה?
דגנית
לא חשוב.
שושנה
מה כבר עשית ?
דגנית
קודם כל הפסקתי עם הכימו.
שושנה
את לא נורמלית ? יש לך...
דגנית
חתמתי להם על כתב ויתור כדי שיהיה להם כיסוי תחת. מעכשיו רק
אני ורק אני מחליטה מה אני עושה עם מה שנשאר לי.
שושנה
את בטוחה ?
דגנית
הדיור המוגן של אמא שלי והמוות הם הדברים הכי בטוחים אצלי.
שושנה
אולי יותר טוב שתחשבי על זה.
דגנית
לא.
דגנית יוצאת.
תמונה שניה
דגנית ליד החלון. מסתכלת למטה. שושנה נכנסת.
שושנה
היי. מה את עושה ?
דגנית
סתם. מסתכלת החוצה. אנשים מכוניות. אף אחד לא סופר אותנו
שושנה.
שושנה
.ככה סתם. רק מסתכלת ?
דגנית
מה עוד זה יכול להיות ?
שושנה
לא יודעת. את תגידי לי.
דגנית
בכל אופן זה בטח לא מה שאת חושבת.
שושנה
המכתב הזה שלך.
דגנית
עם לכל מאן דבעי עם ע
שושנה
כן. את לא באמת מתכוונת לעשות את זה .
דגנית
מה זה את זה ?
שושנה
ליפול מכאן לשם. למטה. למדרכה.
דגנית
התאבדות?
שושנה
כן.
דגנית
זה שאלה או קביעה?
שושנה
תקבלי את זה איך שאת רוצה. הבחירה היא שלך.
דגנית
בחיי שאת צודקת. לא חשבתי על זה. החיים לא היו ממש שלי אף פעם
אז לפחות המוות יהיה. נטו שלי.
דגנית מסתובבת.
דגנית
שמעתי ברדיו פסיכולגית שאמרה שכמעט כל אנשי העסקים שמתאבדים לא
נופלים . הם עושים את זה בקפיצה מהחלון. קפיצההכי גבוה ולמרחק
הכי גדול שהם יכולים. אפילו במוות הם רוצים להשיג איזה שיא.
שושנה
ואת ?
דגנית שותקת.
שושנה
ואת ?
דגנית
אני אחת מאלה שנופלים.
שושנה
ומה יהיה עם אמא שלך ?
דגנית
מה אתה ?
שושנה
תשאירי אותה ככה לבד בלי אף אחד בעולם בדירה שכורה של שני
חדרים ברחוב לבנדה.
דגנית
לפחות היא תוכל להשכיר חדר אחד.
שושנה
והיא כבר לא תגיע למלכה דנוך והדיור המוגן
דגנית
אין מה לעשות. זה המציאות.
שושנה
דווקא יש. זאת המציאות של היום אבל לא של המחר. אותה עוד
ניתן לשנות..
דגנית
לשנות ? את צוחקת.
שושנה
המוות שלך לא חייב להיות נטו דגנית.
דגנית
סליחה.
שושנה
אמרתי שהמות שלך יהיה נטו אם תחליטי להתאבד. אבל הוא לא חייב
להיות. יש לי בשבילך הצעה.
דגנית
הצעה ?
שושנה
כן. משהו שטוב לכולם. לי לך ולאמא שלך.
דגנית
אני לא מבינה על מה את מדברת שושנה.
שושנה
חשבתי על זה הרבה וגם בררתי כמה דברים עם העורך דין שלי.
שושנה פותחת התיק ומוציאה מעטפה ארוכה. היא מניחה אותה על
השולחן. שושנה קמה.
שושנה
אני הולכת להביא לי קפה. מה בשבילך ?
דגנית
מים מינרליים.
שושנה
חשבתי שבא לך עוגה עם קצפת וארבע כפיות סוכר בקפה.
דגנית
תעזבי את זה.
שושנה
בינתיים תקראי את מה שבמעטפה.
שושנה יוצאת. דגנית ניגשת לשולחן. מתבוננת במעטפה. לוקחת אותה
בהיסוס. מוציאה דף נייר ויושבת. קוראת. טלפון. דגנית לא מגיבה.
שושנה חוזרת עם קפה ובקבוק מים מינרליים. יושבת. דגנית קוראת.
שושנה שותה. דגנית מניחה את הנייר על השולחן. שקט כמה שניות.
דגנית
לא.
שושנה
חכי. את צריכה זמן לחשוב על זה.
דגנית
אמרתי לא. ( הפסקה ) אין לי פה על מה לחשוב חוץ מזה שכנראה
המחלה הגיעה לך לראש.
צלצול טלפון. דגנית עונה.
דגנית
היי אמא... אני אבוא בשבע. לא. אל תכיני שום דבר.אני אביא משהו
ממקודנלד... אני לא אשכח את הקינדר.... חמישה ? בסדר... מה ?
לא. לא. את לא יכולה לעשות בבית תערוכה של הצעצועים ולהזמין את
כל השכנים.... מה זאת אומרת כבר הזמנת אותם ?... נדבר על זה
או.קי. בבית.... בסדר אמא בסדר. לא אני לא כועסת. רק קצת
עצבנית.... כן.עצבנית. מותר לי לא. ביי
דגנית סוגרת את הטלפון.
דגנית
תערוכה של צעצועי קינדר. את השכנים היא הזמינה.( הפסקה ) אני
לא יודעת מה אני אעשה אתה.
שושנה
את כן.
דגנית
מה כן ?
שושנה
את יודעת טוב מאוד מה לעשות אתה רק שאת לא יכולה להסתכל
למציאות בעינים.
דגנית
את סחטנית ואני חושבת שאת גם יודעת את זה.
שושנה
תעשי בשבילה את הכי טוב כל עוד את יכולה.
דגנית
את מתכוונת להצעה ההדיוטית הזו שלך ?
שושנה
כן והיא לא הדיוטית. היא טובה.
דגנית
בשבילך ?
שושנה
גם.
דגנית
מאיפה בא לך הרעיון המטורף ?
שושנה
ממה שפרופסור אלירן כתב .
דגנית
זה על הבגדים והתסרוקת. המציאות המדומה שאליה יתעורר נדב ?
שושנה
וחשבתי גם על מה שאת אמרת במשחק עם הצעיף.
דגנית
מה אמרתי ?
שושנה
אם הוא יתעורר בעוד חצי שנה או שנה
דגנית
ואת אמרת שגם זה טוב.
שושנה
כן אבל אז אני כבר לא אהיה אני אפילו שיהיו לי כל הבגדים
והתסרקות והאיפור. תפאורה. הכל יהיה טוב רק אם נדב יתעורר תוך
חודשיים גג.
דגנית
אחרי זה זה יהיה יותר גרוע. פיליפינית צמודה, ידיים ורגליים
רועדות. אמא שכבר לא מסוגלת לחבק ולנשק כמו פעם .
שושנה
איזה צ'אנס בחיים יהיה לו אם אני אהיה שם ( הפסקה ) זה פשוט
לא מגיע לו. מה את אומרת דגנית ?
דגנית
אני לא רוצחת שושנה.
שושנה
אל תדברי שטויות. זה לא רצח.
דגנית
אם אני נופלת עליך והורגת אותך אז זה רצח.
שושנה
לא. תאונה.
דגנית
בחייך.
שושנה
לך יש מזל.
דגנית
לי ?
שושנה
כן. יש לך רק ברירה אחת פלוס. משודרגת. התאבדות ובונוס של
דיור מוגן.
דגנית
ולך יש שתיים
שושנה צוחקת.
שושנה
שתיהן גרועות.
דגנית
וצריך פשוט לבחור בגרועה פחות.
שושנה
יש לי ביטוח על שני מליון דולר.
דגנית
הדולר כבר לא מה שהיה.
שושנה
אבל הביטוח ישלם רק אם אני אמות בתאונה או שירצחו אותי.
דגנית
אז שירצחו אותך.
שושנה
מי ?
דגנית
לא יודעת. תמצאי מישהו ששונא אותך.
שושנה
אין לי.
דגנית
את יודעת מה ? בעצם גם לי אין. אף אחד לא חושב עלי מספיק בשביל
לשנוא אותי. אנחנו שקופות כמו ההוא בסרט של שיקגו.
שושנה
את הפתרון היחידי דגנית. לך אין מה להפסיד רק להרוויח. תאונה.
נדב בחיים לא יסלח לי אם אתאבד. תמיד יהיו לו רגשי אשמה וזה לא
דרך בשבילו להתחיל חיים חדשים.
דגנית
ואת בתמורה מסדרת את אמא שלי בדיור מוגן ?
שושנה
תמורה ? את עושה מזה עסק?
דגנית
בטח. כאילו שזה לא
שושנה
זה לא. זה עזרה לזולת. כולם מרוויחים. 24 שעות אחרי
ההתאבדות...
דגנית
הרצח
שושנה
אמא שלך בדיור מוגן עם רבקה דנוך . דרך אגב שמנו את אמא שלך
בדירה 547 . קומה חמישית. שתי קומות מעל מלכה. זה יאכל את מלכה
עם הקינדר שלה.
דגנית
והביטוח יקנה את זה את התאונה הזאת ?
שושנה
למה לא ?
דגנית
מישהו בטח ראה אותנו ביחד.
שושנה
בחיים לא. אף אחד לא ראה אותנו פה ביחד בחדר ההמתנה של קומה
10. לא יקשרו בינינו. אנחנו שני אנשים זרים. את החלטת
ליפול...
דגנית
בקשר לנפילה. מה דעתך שאני בכל זאת אקפוץ ?
שושיה
לא. אם תקפצי תנחתי ישר על הכביש ואני לא מתכוננת לעמוד שם
ולחכות לך בין המכוניות. למה זה יהיה אשכרא התאבדות בשביל
הביטוח.
דגנית
או.קי.
שושנה
את החלטת ליפול בחצות ואני בדיוק יצאתי מביקור אצל נדב ועצרתי
מתחת לחלון להדליק סיגריה.
דגנית
את מעשנת ?
שושנה
הפסקתי לפני שנה. האקס שלי אמר שיום אחד הם יהרגו אותי. הדיוט
אבל חכם.
מוציאה ניירות מהתיק.
שושנה
אז מה ?
דגנית
אולי יכניסו אותי לספר השיאים של גינס. מתאבדת - רוצחת.
שושנה
את מסכימה ?
מראה לה את הניירות.
שושנה
זה ההסכם בינינו. רק תחתמי
דגנית
תוסיפי קינדר.
שושנה
בחייך.
דגנית
תוסיפי כל שבוע עשרים קינדר סגורים עם הנייר עם צעצוע בפנים.
עד שהיא מתה.
שושנה רושמת משהו בנייר.
שושנה
עשרים ואחד
קינדר לשבוע. שלשה כל יום.
דגנית
חבל שאני לא אוכל לראות את הפרצוף של מלכה כשהיא תגלה שאמא שלי
שתי קומות מעליה.
שושנה
אולי יתנו לך להציץ הנה.
דגנית
זה יאכל אותה יחד עם הקינדר.
לוקחת את הניירות
דגנית
יאלה. בואי נלך על זה.
תמונה שלשית
חדר ההמתנה. לילה. השעון מראה עשר דקות לחצות
על השולחן תיק וצידנית. תיק נוסף על הספה.
דגנית בשמלה יושבת על הרצפה. מחזיקה שתי גולות. שמה אחת בפינה
ומכוונת את השניה. עוצמת עין. נסיון לפתוח את הדלת. דפיקה.
דגנית לא מגיבה.
שושנה
דגנית.
דגנית מכוונת ומחטיאה. היא קמה ופותחת את הדלת. שושנה נכנסת.
דגנית
שיט. בגללך פיספסתי.
שושנה
מה פתאום נעלת את הדלת ?
דגנית
שאף אחד לא יפריע לי. אני צריכה ריכוז את מבינה. איפה היית ?
שושנה
בשרותים. יש שם הצפה.
שושנה ניגשת לתיק ומוציאה חבילה של טישיו.
שושנה
אני כבר חוזרת.
יוצאת. דגנית שוב מכוונת. מחטיאה. יושבת. שושנה חוזרת.
דגנית
בכיתה ג הייתי אלופת בית הספר בגולות. האליפות היחידה והאחרונה
שלי בחיים. עד הערב.
שושנה ניגשת לצידנית. דגנית אוספת את הגולות.
דגנית
מה זה הריח הזה ?
שושנה
בושם ( הפסקה ) הייתי אצל נדב ושמתי עלי את הבושם שהוא אוהב.
דגנית
חיפשת איזה נס של הרגע האחרון ?
דגנית פותחת את הצידנית
דגנית
הבאתי קפה ועוגה. מסיבת פרידה.
שושנה
חזרה אחרונה.
דגנית
בחייך. עשינו כבר איזה עשר.
שושנה
פעם אחרונה. בואי.
דגנית עולה על אדן החלון. שושנה מיישרת לה את הרגליים.
דגנית
שמת קרם על הידיים.
שושנה
נעים ?
דגנית
כן.
שושנה
במקום הזה בדיוק את צריכה לעמוד כדי שתפלי ישר עלי. את רואה ?
דגנית
כן.
שושנה
את יכולה לרדת עכשיו.
דגנית
חכי. עוד לא.
שושנה
מה עוד לא ?
דגנית
תשימי עוד פעם את הידיים על הרגליים שלי.
שושנה שמה שוב את הידיים על הרגליים. דגנית לא זזה.
שושנה
זה מספיק.
דגנית
לא. בבקשה. עוד קצת.
שושנה משאירה את הידיים ומתחילה אט אט לטפס על רגליה של דגנית.
היא עוצרת.
שושנה
די.
דגנית
למה ?
שושנה
תרדי עכשיו.
דגנית יורדת. שושנה מסתכלת על השעון.
דגנית
למה דווקא בחצות?
שושנה מושכת בכתפיה.
שושנה
לא יודעת. זה בין לבין. בדיוק בתפר של הימים. נראה לי הכי
מתאים לנו. כבר לא עבר ועוד לא בעתיד. ( הפסקה ) מה עם הקפה
?
דגנית פותחת את הקופסא ומוציאה צלחת עם עוגה, סכין ומזלג.
מפיות. חותכת מהעוגה
דגנית
חשבתי שאולי אנחנו...
שושנה
מה ?
דגנית
לא חשוב. תעזבי את זה עכשיו.
שושנה ודגנית יושבות. דגנית מוזגת קפה בספל. שושנה לוקחת במפית
חתיכת עוגה.
דגנית
הבאתי רק ספל אחד כדי שלא ידעו שעוד מישהו היה פה אתי. זה לא
איכפת לך מפה לפה ?
שושנה
בכלל לא. ( צוחקת ) החיידקים כבר לא יהרגו אותנו.
דגנית שותה. מעבירה לשושנה. היא משאירה את היד שלה על זו של
שושנה.
דגנית
שושנה מה דעתך?
שושנה מניחה את היד על הפה של דגנית.
שושנה
לא.
דגנית
מה לא ?
שושנה
זה מה שרצית עכשיו להגיד.
שושנה מחזירה את הספל לדגנית. דגנית ממלאה בקפה. דגנית לא שמה
לב ושושנה לוקחת את הסכין ושמה בכיס.
דגנית
את יודעת ?
שושנה
גם אני הרגשתי משהו.
דגנית
נעים ?
שושנה
כן. מאוד.
דגנית
היינו יכולות...
שושנה
כבר לא. מאוחר מדי לכל. . גם לזה. אולי שם.
דגנית מסתכלת על שושנה ומלטפת לה את הלחי. שושנה קמה
שושנה
אני צריכה לרדת.
שושנה הולכת לדלת. דגנית מסתכלת על השולחן. שושנה יוצאת. דגנית
רצה אחריה ומחזירה אותה.
דגנית
הסכין.
שושנה
מה קרה ?
דגנית
תני לי את הסכין.
שושנה
איזה סכין ?
דגנית
חשבת שאני לא ארגיש מה ?.
דגנית תופסת את שושנה ומוציאה את הסכין מהכיס.
שושנה
זה בכלל לא מה שאת חושבת דגנית.
דגנית
עוד איך זה כן. כבר ניסית פעם אחת לנתק את נדב מהמכשירים ולא
הצלחת. אני לא מתכוונת לתת לך עוד צ'אנס לעשות את זה.
שושנה
אני לא יכולה להשאיר אותו.
דגנית
עוד איך את יכולה. מבין שתינו אני הרוצחת ואין מקום שאני אעשה
את זה. החוזה היה של שתינו זוכרת ? אז אל תלבישי עלי גם את
הבן שלך. אני לא לוקחת אותו אתנו.
שושנה
אבל..
דגנית
יש לך את הסיגריות והגפרורים.
שושנה
בתיק.
דגנית מנשקת את שושנה על הלחי. קמה.
דגנית
ביי.
דגנית ניגשת לחלון. מפנה את הגב. שושנה קמה.
שושנה
אני...
דגנית
לכי.
שושנה
תסתכלי עלי דגנית. פעם אחרונה.
דגנית
לא רוצה. לכי.
שושנה ניגשת אליה ומניחה את היד על הגב. יוצאת. דגנית מוציאה
טלפון נייד. מחייגת. שעון מתחיל לצלצל.
דגנית
היי אמא. אמרתי לך שאתקשר בחצות... רציתי להגיד שסידרתי לך
מקום בדיור מוגן יחד עם מלכה דנוך. היא בקומה שלוש ואת בקומה
חמש... תתחילי לארוז כי את עוברת לשם בעוד יומיים... בטח
שמישהו שילם... לא חשוב עכשיו מי... מישהי. ידידה. מישהיא שאני
מה זה מתה עליה. ביי אמא.
צוחקת. סוגרת את הטלפון. עולה על החלון. מנופפת ביד. מרימה את
הידיים וקופצת. השעון מסיים את הצלצול ה 12
|
