ישוב קטן בעוטף ירושלים. פסי הרכבת עוברים תחת שביל הגישה
ובדרך, הרים וגבעות. קמים בבוקר ומסתכלים לתצפית, רואים את בית
ג'אלה, גילה וירושלים. גשר המיתרים מנצנץ מרחוק, ויש משהו
בריחוק הזה ובצפייה מהצד. ואתה מבין את השגעון שרודף, את
המשוגעים והצמאים שגרים פה. צמאים לנוף, לאנדרנלין, למשהו עוצר
נשימה. נכתב ב"שבת מורשת" כחלק מתכני בה"ד 1 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.