New Stage - Go To Main Page

איוב כהן
/
הזורעים בדמעה

אביב כעת סביב, ירוק מרהיב,
זרעי חיים אשר נבטו, קדים לשמש חמימה,
ורוח חרישית קלה לוטפת,
בשמלתך, ילדה שלי כלה.

בגן חיי צמחת לפרוח, אחות לתאומה,
לשני אחייך הבוגרים, תפארת,
לאמא נפלאה.

כן, זה הגן שאדמתו טרשים עיקשת,
למשפחתך הראשונית היה,
אנשי עמל, אשר בארץ המובטחת
בנו ביתם להיות להם תקווה.

הם לא זכו לראות איך נצר מתפתח,
הופך את החלום אשר חלמו להיות,
שדה עיקש עד אופק משתרע,
צאצאי פרחים אשר עליו, פורחים לחיות.

עומד אני מול מקרופון פתוח,
לאורחים רוצה לומר עלייך, דברי הלל ושיר,
אך על עיני, דמעה גדולה זולגת,
כשל יוגב אשר זרע, ביום קציר.

עוד רגע קט, מחופתך תשובי,
עם טל, אשר נועד לך בעל להיות,
ואת ילדה שלי כלה, עדיין נבט,
רוצה איתך, עוד רגע של ילדות לחוות.

מחר, עת יום חדש מבטיח לך יאיר,
והד קולם וחיבוקם של חוגגים יסעיר,
בברכתם של זוג הורייך ואחייך אוהבייך,
שדה חייך עד האופק משתרע, שיר ישיר.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 3/5/23 12:37
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
איוב כהן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה