שי רגב / כשהשמיים בוכים |
ביום גשום כשסוף החורף עוד אפור
את לובשת בגדים חמים שצובעים את כולך בשחור
ואת רועדת מקור מתפללת שהיום הזה יעבור
את לבדך יוצאת לטיול עם עצמך באמצע המבול
ואני שעובר ממול מתבייש לשאול אני פוחד לחצות את הגבול
שלא תתאכזבי
כשהשמיים בוכים את הדמעות של אלוהים
הילדים מסתתרים בתוך החדרים
ואת שעצובה לא מזילה דמעה רק שותקת ובוהה
בשלולית הקטנה לראות שכמה את יפה
בבית החם כשהתנור בצד דולק
את שוכבת באמבטיה מתחת למים החמים
שעלייך נופלים זורמים מלטפים את גופך
ובחוץ יש חתול קטן שצועק רוצה להתקרב אל החיק
עומד רטוב על אדן החלון כשלצידו החילזון
החתול הזה הוא אני שמבקש שתפתחי לו
את הדלת לליבך תני לו קצת חלב ותגרמי לו לחייך
כשהשמיים בוכים את הדמעות של אלוהים
אני יושב כאן לידך ושנינו צוחקים
ואת לא עצובה יותר כי אני לא אוותר על אהבתך
אז בואי ונלך לטיול באמצע המבול
נביט אל תוך שלולית קטנה לראות שכמה את יפה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|