הוא בוקע. אין צליל יתריע.
הוא סתום-אף. תימעכת קול.
איש אלוהים יכריז, יסלסל,
יכביר שם: ואללה או-אכבר.
ואני מוחה. אני יודע שאכן:
הן מה רבו מעשיך, שיוויתי.
שעה, פן שכחת: או-אכבר!
נישנה יכריז. עבירת אווירה.
רוחות מדבר, גמלים פוסעים.
דקלים ירכינו ראש, מציעים,
אשכולי תמרים, עלים יצילו.
מי קצוות יפכו, ייכנעו חופם.
חפי חשד, היצנמו ים-אדמה?
גרגרי זהב יערשו את מיטתי.
תצלול שנתי דמדומי שקיעה.
אקיץ שחר, אלטוף קרן חמה.
מדברים. שמים מים אדמה.
מי-באר, דגים כל עבר. בת.
תעכס היא, תתפתל ותבריק.
שופעת פנים, שחומי חותם.
מדבר מדבר את מלוא גופה.
הרף ניצלבנו: השם - ליילה.
כה נעים. ויהי לילה, גם יום.
לבוקרו ידעתי: יש לי ליילה.
סואנת אילת. נמחק פאר עבר.
ערבה מסחרה את יפי קצתה.
ואני ביש בושש. האם תגיע?
ויהי יום. ויהי גם כל הלילה.
דומם קוו. יתום לה קוו גבול.
אופקי מדבר, ג'ונגל של חול.
יקוד לבת שמש, תצרוב עפר.
אמצמץ. שחומה ועטויה לבן.
למיטב דמיוני, תנועות האטה.
ג'לאביה צחורה תתנפנף כדגל.
לרקעה שחום-פניה, תתחייך:
-פאטה מורגאנה.
25.03.11 |
