אחרי שראשי קצת סחרחר ובטני דשנה
בעודי מהרהר אם  אני עש או פרפר
ואיך חבל שלא מבחינים בפרטים הקטנים

לקחת את אותו כדור תפל
שאין לי הרשאה לשחות בהשראה
לאן ניסיתי לברוח שקשרו אותי למיטה
לאן ניסיתי לרוץ כשנפשי אינה שקטה
היא אהבה אותי נורא
ולא הבנתי למה
גם כשהייתי על תרופות
גם כשרצתי בלי חולצה ברחובות
היא האמינה בדרך בגאולה ובמושיע
למרות כל הסתירות היא הגישה את הלחי השנייה
בקיץ החם חיכיתי למבול
בלי להשקות  ציפיתי ליבול
מחכה שהטיפות ימלאו את השמשה
ואז אתחיל לנהוג כעיוור
שצועק באוזני חירשים את הבשורה