אביבה בן-בסט רצון / הסוד |
כשעה תמימה הסתובבתי בין ערביים.
רוח קלילה מעבירה בי צמרמורת.
אני במחשבותיי מוטרדת.
נכון,או לא נכון.
ליבי אומר נכון.
השמש כבר שקעה מזמן
חוצה שביל חצץ ובו פרחי גרניום
נעמדתי ליד דלת הכניסה.
בפנים הסוד, צחוק בשניים.
סודות ושקרים צמודים בשניים.
נסתי משביל הבגידה
רגלי כשלו, התיישבתי על אבן.
הלילה ירד.
כלו כוחות דמעותיי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|