ענבר סתם / אש |
כוויה ודוויה
אני נמשכת
כמו פרפר ללהבה
אל תוך גורל האש
המכלה.
חוזרת
כמו כלב שנבעט - חושש,
אך זוחל בחזרה.
כופתת
את ידיי אל המוקד -
בשמחה
בתקווה
שהפעם האש
תהיה אליי טובה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|