עירן בן-ארי / קוקיות |
השיר הזה נכתב עלי, הוא מדבר על אהבה.
והוא הקשיב לעופרייך שניתרו בגאווה.
את זימזמת, חצי מילמלת, את המילים שלא הבנת
ושוב טעית בהן, בבית השני.
והוא חיכה בצימאון עד שתגיעי לפזמון,
כדי שתטעי גם קצת איתו ובלי בגדים.
נתקלתי בקירות אשר חיבקו חזק ממך,
אמר האיש בשיר,
והוא לחש ברוך - את מהפנטת.
ב"לאישה" קראת שכשעצוב מאד בוכים,
ולפעמים, את עדיין מתאמנת..
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|