|
שוכבת לבד, איתי במיטה.
בחצי שלך, במיטה שלי.
מסתכלת עליי מסתכל על התקרה.
שקט...
מעדיף שלא לומר את מה שאת כבר יודעת.
מניחה את ידך עליי בסוג של רכושנות, כמו ילדה שמחזיקה את
הצעצוע הכי יקר בחנות ומפנטזת.
נושקת לכתפי כמתחננת ליחס.
דממה...
מחזירה את ידך למקומה.
קמה ומתיישבת במחאתיות כשאת מעיפה את השמיכה.
אני מסתובב ומפנה לך את הגב.
את נאנחת ונוגחת בכרית חזרה.
מנתח בראשי את כל הסיטואציה ומחייך את חיוך הניצחון שלי.
ובדיוק אז, כשהתענגתי על כל השיחה האילמת הזאת.
צבטת לי בתחת... |
|
|
המממ.
הרגע ראיתי
סלוגן שנראה לי
מוכר מאיזשהו
מקום.
ואז הבנתי: אני
כתבתי אותו,
בשעת לילה
זדונית ומאוחרת.
הדבר היחיד שעלה
בדעתי בנוגע
לעניין הוא: "מה
לעזאזל
חשבתי?!?"
זאת שלא הולכת
לכתוב יותר
סלוגנים באמצע
הלילה.
אופס.
יום ג', 2:00. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.