|
כבכל יום המתנתי לבואה של השכנה בדריכות
בתקווה שסוף סוף ניפגש פנים אל פנים
קולות מנעליה נשמעו במדרגות;
אני מכיר את צלילן מקומת הכניסה
ועד הקומה השישית בה היא גרה;
בבניין אין מעלית, אולם כאשר אני מאזין
אני יודע בדיוק את מיקומה בכל רגע נתון;
עכשיו היא הגיע לדלת דירתה,
מחפשת את המפתחות בארנקה;
עומדת לשלוף אותם. אבל משום-מה - דממה!
כלום ייתכן שאינה מוצאת אותם?
לפתע אני קולט צליל פתיחת הדלת מבפנים
ונשמעים קולות גבר וצחוקים;
אני מדמיין מה ששם קורה - ומקנא.
אולם לא מתייאש כי מחר עוד יום יש.
(מוקיר דרכי נועם)מד"ן נריה
יוני 2011 |
|
|
הרבה פעמים
כששואלים מישהו
מה הוא עושה,
הוא אומר
"ביד".
זה בצחוק,
נכון?
תגידו לי שכן!
אחת עם פרצוף
מעוות מהמחשבה
שהיא לחצה את
ידו של מישהו
שענה לה את ככה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.