פעם ראיתי, הם היו רבים בהחלט.
אחזנו רובים והם, היו שם אתנו.
נרדמו הלבבות מלהכיל.
שקענו, חיוורים, בתנומה עמוקה עמוקה.
רק הגבולות עומדים בשנתם,
מפרידים. גדר וחומה.
קירות אבנים בבתינו, לא רק סביבם.
אני את הגבול כבר חציתי, אמנם,
אך אליך עוד טרם הגעתי.
וכעת, מששבתי,
בצדק תחשוש מלשאול:
מה יש באמצע,
בתווך,
בתחום ההפקר הגדול? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.