|
שְׁלוֹשָׁה הֵמָּה:-
מְקַצֵּר הַדֶּרֶךְ הַשּׁוֹעֵט קָדִימָה
עוֹקֵף בְּעָיוֹת וּמַשִּיג אֶת כָּל הַמַּטָּרוֹת
שׁוֹכֵב עַל הַגָּדֵר לְמַעַן שׁוֹלְחָיו
קַשּׁוּב וְדָרוּךְ כְּמוֹ כֶּלֶב
לִפְנֵי מֵרוֹץ מוֹתֵחַ אֲבָרָיו
יוֹשֵׁב עַל גַּג נֶאֱמָנוּת בֵּיתוֹ
וְנוֹשֵא עֵינָיו לַשָּׁמַיִם לִבְדֹּק
שִׁנּוּיִים בְּחֹר מֵיטִיבָיו
הַמְּהַסֵּס הַמִּתְלַבֵּט שֶׁבּוֹחֵן דְּרָכִים
וּמִתְיַחֵס לִשְׁאֵלוֹת שֶׁל יֵשׁ וְאֵין
שֶׁל אוּלַי, מָתַי וְאֵיפֹה
מִתְקַשֶּׁה לְהַחְלִיט וְנוֹפֵל קָרְבָּן
לִזְרִיזוּת הַלָּשׁוֹן שֶׁל אָחִיו הָרִאשׁוֹן
לְהִסּוּסִים אֵין קֵץ
שֶׁיַּשְׁאִירוּ אוֹתוֹ רָחוֹק
מִקַּו הַמַּטָּרָה
הַטִּפֵּשׁ, הַמְּסָרֵב לְמַלֵּא הוֹרָאוֹת
לֹא חֻקִּיּוֹת בַּעֲלִיל
חוֹטֵף מִכָּל הַצְּדָדִים
וּמְשַׁלֵּם בְּמִשְרָתוֹ
חוֹשֵׁב שֶׁמִּלֵּא חוֹבָה מוּסָרִית
חָשׁ כְּמוֹ קָדוֹשׁ, אַךְ
מֻשְׁלָךְ מְעֻנֶּה מִמַּדְרֵגוֹת הַצִּבּוּר
כֵּן. הָעָם אוֹהֵב אוֹתָם
אֶת יְפֵי הַבְּלוֹרִית
וְחַסְרֵי הַטֹּהַר
הַגִּבּוֹרִים רְאוּיֵי הַחִקּוּי
שוֹנֵא אֶת הַנֶּאֱמָנִים
חוֹשְפֵי הָעָוֶל
קוֹרֵא לָהֶם מַלְשִׁינִים כְּעוּרֵי נֶפֶשׁ
וּמַמְשִׁיךְ לִטְווֹת
אֶת חֲלוֹם הָעֹשֶׁר הַפְּרָטִי שֶׁלּוֹ
לִהְיוֹת יָפֶה וְאָץ לִקְצֹץ
בִּשְׁלִיחוּת אַנְשֵׁי אָוֶן.
29/12/2014
|
|
יגאל, אולי
טעיתי, תן לי
לחשוב על זה
קצת.
מרגלית הר שפי,
מהרהרת במעשיה,
ולא פחות חשוב
מזה בדברייה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.