|
על רגל אחת אכתוב
על רגע אחד
על צעקה אחת
ששמעתי מפי
כאשר ידעתי:
נפצעו חיי
ילדי לא חצה את תמוז,
אני כבר לא אני.
איך זה יכול להיות?
ילדי שלי -
אולי את שצפיתי בא
כמו מנטרה שגדלה לחיות?
התעלמתי מרגע הסוף.
לא רציתי לדעת
לא לראות
להתכנס לריק,
לחלל שפרץ גבולות.
היו אנשים
היו שאלות
ואני לא מצאתי
איך להיות.
דצמבר 2010 |
|
|
תגידי,
זאת שאהבה את
התל-אביבי,
על מי מדובר?
האם זה עוד
אקטואלי?
ואם לא, מה יש
לך נגד ב"ש?
ממתין לתשובה.
יגאל עמיר, רווק
שומר מסורת,
מחפש כלה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.