|
על רגל אחת אכתוב
על רגע אחד
על צעקה אחת
ששמעתי מפי
כאשר ידעתי:
נפצעו חיי
ילדי לא חצה את תמוז,
אני כבר לא אני.
איך זה יכול להיות?
ילדי שלי -
אולי את שצפיתי בא
כמו מנטרה שגדלה לחיות?
התעלמתי מרגע הסוף.
לא רציתי לדעת
לא לראות
להתכנס לריק,
לחלל שפרץ גבולות.
היו אנשים
היו שאלות
ואני לא מצאתי
איך להיות.
דצמבר 2010 |
|
|
אל הדף האחורי
האל הרחום
והחנון, אני
פונה אליך
בקריאה נרגשת,
אלי אלי שלא
יגמר לעולם.
אחמד אחמד,
מתעקש על תורתו
ואומנותו אל מול
אלוהיו ואלוהי
הסלוגנים באשר
הם.
בה"ס
(בעזרת הסלוגן) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.