עומר בן חול / תרבות שנכחדה |
עכשיו כבר לא עולה לי כלום להגיד זאת.
דרכינו התפצלו למחוזות אחרים -
לא עוד מרדפים
במבוכים בוכיים
לא עוד בציר
ענבים מפנקים.
אני אוהב אותך
כי שרטת את ליבי
עד זוב דם.
ואני חושב שאת אוהבת אותי
מאותה הסיבה, באותה הצורה.
לא משנה כמה חול נפזר,
הדם יבש לבסוף,
אך לא יעלם.
הוא יהיה כשריד ארכאולוגי
צפון באדמה, תרבות,
שניקברה היא בעודה בחיים,
לא מתוך מעשי חסד רעים,
אלא מתוך מלחמות טובות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|