בית א':

כמה שאוהב, יותר מדיי חושב
סגור ברגשותיי, הכל גדול עליי.

תמיד אני שותק, מרגיש בפנים שריק
ורק חושב עלייך, עצוב פה בלעדייך.

פזמון:

כמה קשה לחשוב, לחשוב
ככה בסתר לאהוב.

והלדחיק את הרצונות
לשום דבר לחכות.

בית ב':

הראש שלי מלא, הכל אני רוצה
מזמן אני ויתרתי, לתחנה איחרתי.

נשארתי רק מילים, שירים קצרים כתובים
ושום דבר מעבר, וכלום כבר לא בסדר.

פזמון חוזר...

בית ג':

נמאס לי לרחם, במקום להילחם
גדול בדיבורים, פצפון במעשים.

עושה כי אין ברירה, עסוק בחרדה
ולי מזמן אין טעם, כמו שהייה בי פעם.

בית ד':

פוחד מלנסות, פוחד מטעויות
ואין לי ניסיון, וכך אין כישלון.

מרגיש שאין עתיד, וזה כל כך מטריד
מתי זה ישתנה, לברוח מנסה.

פזמון חוזר...