בית א':
כמה שאוהב, יותר מדיי חושב
סגור ברגשותיי, הכל גדול עליי.
תמיד אני שותק, מרגיש בפנים שריק
ורק חושב עלייך, עצוב פה בלעדייך.
פזמון:
כמה קשה לחשוב, לחשוב
ככה בסתר לאהוב.
והלדחיק את הרצונות
לשום דבר לחכות.
בית ב':
הראש שלי מלא, הכל אני רוצה
מזמן אני ויתרתי, לתחנה איחרתי.
נשארתי רק מילים, שירים קצרים כתובים
ושום דבר מעבר, וכלום כבר לא בסדר.
פזמון חוזר...
בית ג':
נמאס לי לרחם, במקום להילחם
גדול בדיבורים, פצפון במעשים.
עושה כי אין ברירה, עסוק בחרדה
ולי מזמן אין טעם, כמו שהייה בי פעם.
בית ד':
פוחד מלנסות, פוחד מטעויות
ואין לי ניסיון, וכך אין כישלון.
מרגיש שאין עתיד, וזה כל כך מטריד
מתי זה ישתנה, לברוח מנסה.
פזמון חוזר... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.