לך גלעד שלום
שולחת אמא
חלפו שנים
בשבי הרחוק.

חלפו ימים רבים
בדד בלי אמא
ימים ללא חמלה
לנפשך אשר בכפור.

עצוב לך ילדי
רחוק מאמא
סובלת נפשך
ומצפה לאור.

המלאכים לא באו
כי הפקודה המתינה
ומכאובי לבך
גברו לאין ערוך.

אביך שוב פנה
לכל שועי מולדת
דרש את פדיונך
מתופת ומרע.

אך שוב חזר לכפר
ודמעה עינו אוצרת
כואב את כאבך
ואין לאיש תשובה.

מכתב שני הגיע
ובו קריאה נואשת
כל חברך בטנק
פרשו מן הצבא.

ורק אתה ילדי
חיל בשבי התופת
נושא בגאווה
את סמל הפלוגה.