שולי בנג'י / יציר הבריאה |
שקופה בטנך וקרביך הומים
בפונדק קטן הטמון בנימייך
פרי אהבתך קורם עור וגידים.
דמך הזורם מרווה פירותייך
כשה היונק מלשד אמו
פרייך לא הבשיל ובוסר עדין
באור הזוהר יפקח את עינו.
טבור חלצייך כבועה מהודרת
כים הכחול האוצר נשמות
במימיו ירחף ולד לתפארת
הנוקש דפנותיו וממתין ליומו.
בבוא האור בכיו ישמיע
רתום בסרט ואזוק לאמו
ימלט נפשו ממצר חלצייך
יבוא ליומו ונשמה באפו.
©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|