|
נערה ענוגה כתכלת הרקיע
לגופה חלוק משי לבן
עמדה ובהתה בשמים
ועיניה נושאות תפילה.
קראה לתמנון שבמים
שישלח זרועותיו אל החוף
ישא את לבה על המים
לפגוש באהובה הרחוק.
בלבה תפילה היא לוחשת
לאל השוכן במרומים
העצבות בלבה כבר שוכנת
מזה כאלפים שנים.
הוא יצא לציון הר הבית
הותיר אהובה עצובה
כמיהתה לפגוש בעיניים
של אהוב שיצא למכורה.
תפילתה לבורא שולחת
שיביא ללבה גאולה
ישא נפשה על המים
ויניחה לצד אהובה.
© |
|
|
רבים שואלים
אותי, ככה אתה,
אה?
ואני עונה, זה
מה יש.
אפרוח ורוד,
זה מה יש. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.