|
גשם רד אסוף ימי
הבא אותם מנחה לאלוה
בוא אסוף את לילותיי
כי לא נותר בי הכוח.
אשקה נפשי צמאת מטר
אשר יבשה מדם ודמע
בוא ורד חבק חיי
אולי תצמח חדווה ורוגע.
בוא ושב בשדות חיי
המוריקים רק שכול ודמע
רוותה ארצי ולא ממטר
נהרות גדשו שפתם בדמע.
רוח בוא עם המטר
שבמימיו יביא שלווה ורוגע
הבא כוכב במשק כנפיך
יאיר חיי עד בוא מנוח.
|
|
|
מוזר, נזכרתי
בקטע שהיה לי
פעם עם מישהי:
חזרנו מבית ספר,
עלינו בעליה,
דיברנו וצחקנו,
ופתאם, פ-ת-א-ם,
היא שחררה פלוץ,
כזה מרעיש,
ששתקתי... 15
דקות אף אחד לא
אמר כלום
אני, נזכר ביום
שגיליתי שגם
בנות בעלות
תכולת מעיים
מרתקת |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.