אתה משחק לי במוח
שנרדם לו לשנים
ובגוף
שהיה שלך לרגע
וכיום
מתעורר
עם אחרים

שולח לי חידות
ומשפטי טיזינג
סתמיים
ונעלם...
משאיר אותי עם אלגוריטמים מתמטיים
לא פתורים
חידות ונוסחאות מורכבות עבורי
ללא מוצא

ולמה לך?
הרי לך זה לא מתאים
וגם לי לא
אתה יודע מה אני רוצה

אתה מנתח את הגלוי
ואני רוצה בך
את הנסתר

וכך מתנדנים שנינו
גולשים למטה
לא עולים לשום מקום
לא נפגשים  
מתקשרים
בין עולמות שונים
וספרות שונות
בדמדומים

אז אולי נוותר שנינו
ונהיה ברורים

אבל לא...

אתה רוצה לשחק
ואני רוצה להבין
או ההפך?

מעניין, מה באמת היה שם
שגרם להרגיש
ולא נגמר עדיין

האם יהיה עוד משהו?
או שנמשיך כך  
לשחק במילים
עד שנתעייף
ונפסיק  
גם את ה-"לפעמים"  

או שלא יהיה יותר דבר
כי לא היה שם כלום
להאחז בו
גם בעבר

וזו אולי רק פנטזיה
ורצון להרגיש

איתך או עם אחר
לא משנה
מי האיש...