השפה הטבעית שלי
חוטים נמתחים
נבל סוכך על הלב
נהרות מתפתלים במדבריות
רחוקים, מתוקים, מתוקי עידנים
את אומרת
אז נדמה לי מתחיל להבין
שפה עליונה, בה משהו נגדע
רוח רע שם נשב
ותחתונה דולדלה נשמטה
נשפטה למות ברעב
שתקה אלי רעש ורעם ברקים
ואלי שבחוץ רק הדים עמומים
את אומרת
אז נדמה לי מתחיל להבין
אלי שבפנים רק לפעמים
ככבלים נקרעים, כים קדמונים
שוקעים שם שברי האמת
וחלום על חצי יובל בכלא
אל אלי שבחוץ מתעמת
עת עטתה שלמת אב עלינו
לא אוכל בדמעות לפרט
אז בחום קיץ אל אלי שבפנים
בפירים מתכווץ, זוחל ויורד
כאן חושך אך חושך צבעים זה
שחור, אך שחור מן הלב
וכמה שתגידי תגידי
אני להבין אסרב |
