ומחר כשאראך ואתוודע לשמך ועסיס אז ייטף מליבך
וסומק בלחיים נשיקות בעיניים
                              ושפתיים חותמות אהבה
ומאור חיוכך יכסה כעטרת
     והדבש שמפיך חלה של כוורת
         ומלשונך אותיות נסתרות של תשוקה.

וכשניפול אל הלילה עייפים ממסע של בדידות ותקווה
אספר על זמן שאבד ואוזנייך ישיבו תפילה
ואת תספרי על יום האתמול
               ונשכח מעבר ונחייה בפזמון
                     ולחן יידע אהבה כשקט בתוך הדממה

ומחר כשתראיני מחייך לנופך יופייך
אם מעט אגמגם ומעט אתבייש מדחף חזק שגובר
אתפוס בידך ולך אז אומר אין טעם יותר לדבר
נשיקה לי אליך      היפה בנשים
   נשיקה שמחכה           גלגולים ושנים
      ועסיס אז ייטף                     מראשיי ההרים.