תִּשְׁעִים וּשְׁמוֹנֶה וָחֵצִי קַבִּין
פִּזְמוֹנִים יָרְדוּ לָעוֹלָם וְרַק
אֶחָד וָחֵצִי שֶׁל שִׁירָה
יֵשׁ לִי שְׁנֵי קוֹרְאִים בְּרִאשׁוֹן,
אֶחָד בִּטְבֶרְיָה וְאַחַת בְּאוּנִיבֶרְסִיטַת
בֶּן גוריון.
אֲבָל הַקּוֹרֵאת הֲכִי חֲשׁוּבָה שֶׁלִּי
גָּרָה בְּבַּת יָם (אוּלַי) וְהִיא שׁוֹלַחַת לִי
מְסָרִים וּמְכַוֶּנֶת מַחְשָׁבוֹת שֶׁיְּעוֹרְרוּ אוֹתִי
לַחְזֹר לַכְּתִיבָה
הִיא מֵיתָר שֶׁל גִּיטָרָה
שֶמֻתְּנָד לְלֹא מַגָּע, כְּשֶׁהַמֵּיתָר שֶׁלִּי
מַתְחִיל לִרְעֹד.
אַלְפֵי מְשׁוֹרְרִים יֵשׁ בָּעוֹלָם
שֶׁלֹּא יוֹדְעִים לַעֲש-וֹת אֶת הַקֶּסֶם הַפָּשׁוּט הַזֶּה
שֶׁל הַעֲבָרַת רֶגֶשׁ מִלֵּב אֶחָד בִּגְלַזְגּוֹ
לַלֵּב הַשֵּׁנִי בִּרְחוֹבוֹת
הֵם כּוֹתְבִים וּמַדְפִּיסִים בְּעָצְמוֹת גְּרָפוֹמָנִיּוֹת
בִּלְתִּי יְרֻקּוֹת בַּעֲלִיל
רַק אֲנִי גָּנַזְתִּי אֶת הַסֵּפֶר שֶׁלִּי
מִתְיַסֵּר בְּהֵרָיוֹן רַב שִׁכְבָתִי
לְהַעֲבִיר גַּל נוֹש-ֵא מִלִּים לַקּוֹרֵאת
הַיְּקָרָה שֶׁלִּי מִבַּת יָם
שֶׁהַמֵּיתָר שֶׁלָּהּ מַתְחִיל לִרְעֹד מֵעַצְמוֹ
כְּשֶׁהִיא קוֹרֵאת אֶת הַשִּׁיר
הָאַחֲרוֹן
שֶׁלִּי.
21/6/2011
|
