אחזתי קרח בליל ירח מלא
שמיכות עטפוני עד גגות
כימיקלים האכילוני עד מיאוס

האזנתי קול לבבות שבורים
הן לא נמחו ממני
נראה שיש שריטה קטנה בלב שנחשפת במגע רך

הדלקתי אורות קטנים, חיכיתי לבוא משיח
לפעמים הוא לא בא ולפעמים לא מטלפן

הלילה הלך והתארך, אך הבוקר היה מובטח
יום רודף יום רודף יום ומשיג
מילים קטנות של ציפור מחליקות במורד הגרון,
הכול כדי להישאר בחיים

ימי שגרה, יש בזה נחמה
אין משחקים, אין נדנדות
משחק עם עצמי משחקים
הכול כדי להישאר בחיים.

ירח מקשקש זנבות בשמיי הרקיע
טלפון נייד רוטט בתאווה
הופך את המים לצורת כוס, שותה באהבה

מים נשפכים, חלקיקי-זעירי-חיים
מערבולות קטנות חגות כמו שעון בחורי הביוב
רוח מעיפה עלונים-עיתונים ברחבי החדר
נפתחים תריסים, מתגלים כוכבים לא ידועים.