|
את נכנסת להם ללב
דרך הביצים. הם
מתים על מגע המשי של אצבעותייך
רקיקות קטנות של צבע שבור
שמסמנות להם בלי מילים
את עומק האובדנים החרוכים
(חלקם מעמיקים בסימנים על הגוף:
נותנים ייחוס לכל חריכה או כתם,
אחרים מדמים את השקט שלך
לנסיכת פורנו גדולה ומבריקה
כזו שפשוט לא תספיק
לספק גבר)
וכעת, הם שבויים ברקיע עורך
לעוד הרבה זמן ידוע מראש
ומפוזר לבועות קרות בחלל החדר הזה
כשהם ילכו, מרוסקי דלתות שלא נפתחו
סוחבים עמם אבק טרי הניתן רק למלכים,
את גוזמת אוויר לידי קוביות חמות
של קהות זיכרון חדש
ממיסה קור לידי
קור. |
|
|
אומרים אתם -
"בואו ונסיר את
השיניים, כי
שיניים נושכות",
וכך יכולים אתם
לעכל רק חומר
לעוס.
א.א., על תרבות
הדיון, סובלנות
ותקינות
פוליטית. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.