חרב ביד המתים,
לשרטט את סיפורם
על עורם של החיים.
קולם הרי צריך להישמע,
וסיפורם לא נדם.
מהדהד במסדרונות,
היכן שלעתים רחוקות
החיים מתנקזים,
וצריך להיות בשקט
ולהקשיב אל תוך הרפאים
של השתיקה.
ולשמוע קולות ממלמלים,
משפטים חסרי פשר.
בליל בלתי הגיוני של
קולות רפים, קולות חפים,
קולות רעים, קולות קשים.
חרב ביד המתים,
לשרטט את סיפורם
על עורם של החיים.
סחרחרה של טירוף,
ונמצא הרוע קולח,
כמו דם, עת נובע.
נשימה אחרונה של גווע,
תספק את הקלף.
עתה על עור של אדם
יחרטו סימנים,
יספרו סיפורים,
בין אנוש לגופה,
בין תמותה למיתה.
|