[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







גיא שמש
/
שאגת הדרקון

שאגת הדרקון האדום
"כואבת לי השן משהו בן-זונה. לאן נעלמת בכלל?"
כל ה-אני אוהבת אותך- נשכח מהמוח שלה תוך יומיים. באיזה יום
שלישי מזוין אחד הייתה פה, ואמרה שתבוא תוך יומיים. עברה חצי
שנה מזוינת!
"הייתי עסוקה, אתה יודע איך זה."
"לא. לא יודע. איך?"
אני שכבתי במיטה והאזנתי למוסיקה על הנאיבי שהלך למות באלסקה,
ונדמה לי אני שומע מישהי מלטפת את הדלת. אני מגרד את העין למה
נכנס לתוכה משהו, ומישהי מלטפת את הדלת. ואני לא בטוח, אולי זה
משהו אחר, אבל היא עומדת שם כשאני מביט בעינית, נראית כאילו
מצפה שאף-אחד לא יפתח. "הגיעו ימות המשיח..."
"מה נשמע?"
"חרא."
"תכין לי משהו לשתות..."
"תכיני את המשקה שלך בעצמך," ושיננתי משהו.



"אתה נראה חיוור."
"אני לבד-לבד-לבד."
"מה שיננת קודם?"
"עזבי, לא משנה," קמתי מהמיטה, "תכיני לעצמך משהו, אני הולך
להתקלח."
"זה בסדר אם אני אכנס?"
"לא." תפסתי בגשר האף. "צ'מעי, תהיי ילדה טובה. קחי משהו
לשתות, קחי ספר, אני כבר יוצא."



היא הצביעה לעברי כמו ילדה קטנה "אתה לא התקלחת."
"איך את יודעת?"
"כי אתה מסתובב לידי כבר חצי שעה."
"למה כולם עזבו אותי, מלי?"
"מה לקחת?"
"קלונקס וכדור לכאבים, לשן."



שאגת הדרקון הצהוב
"חם לנו. חם לי. תן לי מגבת רטובה. אני צריך לעשות שטיפת דם,
שטיפת מוח, שטיפת קיבה. כואב לי בשן, זה מכאיב לי בראש. אני
צריך לחרבן, תהיה בהיכון."
"אל תזיין לי את השכל, יש לי דברים יותר חשובים לעשות מאשר
לנגב לך את התחת. למשל אני צריך להשקות את הפרדס הננסי, מזמן
לא קיבל מים. גם לי כואב קצת השיניים, אז מה, לא נורא. אולי
נלך שנינו כמו בני-אדם ונטפל בשיניים אצל רופא. הוא יתקע מחט
הרדמה ואח"כ מצדי שיחפור עד האוקיינוס השקט."
"יש לי חירבון, אבל הוא לא יוצא. אכלתי את הדוריטוס הזה, דברים
יבשים עושים לי כבד במעיים. אני חושב כי שתיתי משקה קר חזר כאב
השיניים. לקחתי כדור נגד כאבים, אבל בכל זאת אני עוד צריך
לחרבן. גם ככה הגוף שלי כבר נדפק."
"מה זאת אומרת מה זאת אומרת? כלומר למה נדפק? קצת פעילות
גופנית ואוכל בריא והכול יהיה בסדר. תחרבן, תוציא את החרא
מהגוף שלך. בכלל למה לשתות קר אם כואב. גם ככה הקיץ נגמר.
וואו, איזה כיף להגיד את זה, הקיץ נגמר, הוא באמת נגמר. תן לי
לשכפל אותך, ולשכפל את השכפול, ותצא יותר טוב. בכלל, כל הדברים
היבשים האלה לא בריאים. כבר עדיף כמה כפיות גבינה עם מלפפון.
זה מזכיר לי, לא אכלתי ירקות המון זמן. יש לך אולי איזה
מלפפון, או גזר, או קישוא?"
"חחח, בטח, הוא יכול להיות כל דבר. עכשיו הוא אטרייה, אבל אם
מישהי תשחק בו קצת הוא יהיה גם מלפפון, אם היא תרצה, גם גזר,
ואם אני אכנס אתה יודע לאן זה יהיה אחלה קישוא, עד שיהיה תותח
מים חיים."
"אחח, השן כואבת. מה אתה מדבר איתי גסויות, בן נאוות המרדות.
אני מדבר על משהו שאוכלים, לא תוקעים. חוץ-מזה לא מדברים ככה
על אוכל. לא חינכו אותך הורים שלך? איפה גדלת, בספארי?"
"יותר גרוע, גדלתי בכפר. איזה הורים, מי ראה אותם בכלל. פעם
בשבועיים למשך יומיים וזה הכול, מי שמע עליהם, מי ידע בכלל איך
הם נראים. אבל אבא היה אבא טוב. עכשיו קצת נמאס לו להיות טוב
כמו פעם, אבל אני שומר לו חסד נעורים."
"תוציא את הלשון, למה נגמר נייר-הטואלט... חחח.. אחח! די! זה
כואב! רק צחקתי איתך, פסיכי."
"תצחק עם אחותך, יא ד'בע."



שאגת הדרקון הכחול
לקח לי הרבה זמן להרים את הגוף שלי לשירותים. כל אותו הזמן היא
ראתה אותי אוכל גלידה מהקופסה כשהזין שלי יוצא החוצה מהשרוול
במכנסיים הקצרים. גם כששמתי לב לא היה לי אכפת, אבל היא הייתה
כ"כ מרותקת, שהכנסתי חזרה את הזין למקומו והלכתי לרוקן אותו.
בדירה ניגן סנטנה בקול גדול, וכשחזרתי היא כבר אכלה מקופסת
הגלידה שלי. "ילדה רעה, מלי." אמרתי כמו לתינוקת, והיא צחקה.
ניסיתי להתחבר עם המחשב הנייד לרשת, לרשום בבלוג כמה מילים,
אבל המחשב לא התחבר. ישבתי על הכיסא מול המחשב הנייד והדלקתי
ועישנתי סיגריה. הגלידה בתוך הבטן שלי הרגיעה אותי, גלידת שמנת
בסירופ תותים. "אל"ף... בי"ת..." אמרתי. "יהושע!" היא אמרה
ושנינו התפוצצנו בצחוק, זו הייתה בדיחה פרטית שלנו. כ"כ צחקתי
שהגלידה כמעט עלתה לי לגרון, והייתי צריך לנשום. באתי וניערתי
אותה מהמיטה שלי, "מיכה צריך לישון." "מיכה ישן כל היום!" היא
אמרה. "מיכה צריך לישון עוד." "מיכה לא צריך לישון, מיכה
משועמם." "ומה עושים כשמשועממים?" "ישנים" אמרה. ניערתי את
הג'יז'ים שלה מהמיטה והסתובבתי בתוכה לקיר.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
גיברת גיטל, אני
מבקש לא לבכות
לי בטלפון, אני
שובר שיא בטטריס
עכשיו











אפרוח ורוד מגלה
רגישות מופלאה
כלפי גיטל
האלמנה


תרומה לבמה




בבמה מאז 9/10/11 0:09
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
גיא שמש

© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה