יוכי פרלמן / דמדומים (2) |
מה הסוף, ה-סו-ף.
רציתי לגעת בקול
והוא ברח
ר-חו-ק
לסוף
לאין.
עם עמוד שדרה רך
ודבק ניגר, גם כשאין לאן
השבתי ללא קול:
כשנותר לא כלום
כשנותר רק עבר
זה הסוף.
סוף-סוף
ה-סו-ף.
ספטמבר 2010
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|