שי חיידאר / מונולוג ללא כותרת |
להגיד "אמא", ללכת, לרוץ.
לדעת שהכל זמני, הכל עובר,
להיות אופטימי, לראות מעבר...
להתעורר בבוקר עם הזריחה,
לישון עם השקיעה,
לשאוף אוויר הרים קר,
לעצור את הנשימה למראה נוף
פרא אי שם.
לפגוש, להתאהב, לצחוק, לבכות,
לגרום לה לעצור את הנשימה...
להסכים, להתחייב, ללכת עד הסוף.
להזדקן, להיזכר, לחייך, להירדם...
לחיות חופשי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|