כשהאור יורד והיום כבר נגמר
אני חושבת עליך, ולבי נעצר.
רואה בתמונה בית בלי משפחה.
מסתכלת בבית ילדים פה שלושה.
חושבת בפנים מה עובר בראשך
נשברת, מפוחדת כי אתה לבדך.
כי כשראיתי את האיש הכי חזק בעולם.
כמעט ובוכה, לא מבין איך הגיע לכאן
בחדר הקר, ואין בו שום דבר
הוא צוחק, הוא לא נשבר.
ואז כשהאורות כבים, כשאין אנשים
מסתתר מתחת לסדין, מתפלל בדאגה
מקווה שהוא חולם, מחכה כבר למחר.
אסור שיידעו, אסור שייראו...
שגם הוא בוכה לפעמים... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.