תשעה חודשים בניו יורק. לכלבה שלי יש מעיל ומגפיים - לא מתוך
ניסיון מגוחך להאניש אותה - אלא כצורך קיומי. המוכר המוסלמי
בפיצוצייה בירך אותי, היהודי, במרי קריסמס. במסעדה בה אני
עובד, אני וג'ורדן [יליד גאנה שבילה כמה שנים במסעדות תל אביב]
מקללים בעברית שוטפת. הטבח הסיני בן השישים מספר לי המון - אבל
בסינית .הוא לא מדבר אנגלית. אחלה מקום ניו יורק

לאחר אימונים ממושכים בהם למדה וויני להסיע עגלה קטנה, לקפוץ
מבעד חישוק וכו' -  הרגשתי שאנו מוכנים לפרוץ אל שוק הבידור
האמריקאי. שיטוטים בעולם הווירטואלי הניבו מפגש עם ססי
האמרגנית, ששיבצה אותנו במועדון במנהטן. ססי דחתה את טענתי
לפיה המופע מיועד לילדים והכריזה שהמבוגרים ייהנו מאד.
ניסיונותיי לשכנע את בני הארבעים המבוסמים שגדשו את האולם
הקטנטן בברודווי לשחק בכיסאות מוסיקליים ולשיר את לדוד משה
היתה חווה - לא זכו להיענות מרשימה. עברתי לבדיחות. ססי הבטיחה
הרבה עבודה

קטי מתארחת אצלי ואצל קס עד שישתפר מעט מצבה הכלכלי והיא תוכל
שוב להרשות לעצמה לשכור דירה במנהטן. בקרוב מאד היא תתעשר -
ובגדול, שכן קטי בחורה חרוצה מאד ומקפידה לצאת ערב ערב לבארים
במנהטן שם מדברת היא אודות עסקים עם המשקיעים הפוטנציאליים
הרבים הגודשים אותם

קטי נוחת מזג - אלא אם שתתה. קטי בחורה צמאה. הבוקר נפגשנו
בשש, עת שבה מבילוי. שאלתי באם נהנתה וננזפתי. היא תמיד נהנית!
מוטב גם לי להתחיל! אמרתי שנהנה לסבול - ננזפתי - הומור קלוקל!
בנוסף - האנרגיות שלי גרמו לה להצטרד. התנצלתי. הטיחה שאני
דוגמא רעה לילדים. אמרתי שאין לי. חקרה באם אני רוצה - אמרתי
שלא. טענה שאני שקרן והלכה לישון. היום לא בעטה בי. קס משוכנע
שאילפתי את וויני לכרסם את חפציו
why me???!!!!

מידי שישי עלי לבשל אוכל מרוקאי במסעדה . מיגל הוא טבח ממוצא
מכסיקני כבן חמישים, בעל מזג רע ואנגלית משובשת. התעמתנו לא
מעט בעבר. הבוקר הוא מונה לעזור לי. שאלתי - "מי הבוס?" - ענה
"אתה!" "ותעשה מה שאני אומר?" "חייב!" הודעתי - שחובה עלינו
לבצע חימום, מספר תרגילי טאי צ'י ולהמהם "אוממממ" . הסצינה
הזכירה, אמנם, את סצינת הריקוד של בעלי הבית של "דוד" בביג
לובובסקי - אבל היום עבר ללא מריבות! כניראה שיש משהו בהמהומי
"אומממ

רמוס מתבייש כשנופל מידיו משהו וחושש על כן להפיל דברים. בעקבת
הלחץ מרבה רמוס להפיל דברים .מרבית הזמן רמוס מבויש. רמוס מכין
מנות הודיות טעימות המתובלות בתבלינים מוזרים. אני חושד שבין
תבליניו - רעל, ושאינו מרעיל אותי היות והוא מחבב אותי. הבעתי
בפניו את סברתי, לפיה האחוז הגבוה של רופאים ממוצא הודי - קשור
לריבוי הטבחים המרעילים בהודו. כשאני מנסה לברר איזהו הרעל
החזק ביותר שברשותו -הוא מחייך בביישנות ומסרב לגלות

קלודיה עוברת דירה ולפיכך שלחה את ווי, כלבה הקשיש, להתארח
אצלי. ווי סובל מבעיות עיכול. מרקם הצואה שלו נע בין נוזל דליל
למשחה מוצקה. איסוף הצואה - משימה שאינה משובבת נפש. הבוקר
-מוכן עם עיתון , כל תשומת לבי בווי - תוך התעלמות מההשתוללות
הפראית של וויני הפודלית בקצה הרצועה השנייה. העיתון הושחל
בתזמון מושלם תחת זנבו של ווי הכורע, שפלט על העיתון כמה פיסות
במירקם מושלם - אותו אין בעיה לאסוף גם אם אינו מונח על גבי
עיתון. תוצרת כה מוצקה לא התחככה במעי הגס של ווי מזה שנים
רבות- מאז היה צעיר ובריא. מרפי וחוקיו במיטבם

את רוקי פגשתי לראשונה בקיץ, עת צץ לפתע על המדשאה. סנאים הם
עניין טריביאלי בניו יורק אבל רקון - מחזה נדיר. קס מיהר למרתף
וחזר עם רובה אוויר חלוד. ויכוח סוער הוליד פשרה. קס העסיק
עצמו מספר ימים בבניית מלכודת משוכללת, שהפתיונות שהונחו בה -
שימחו מאד את חתולם של השכנים. רוקי גרם  למריבה גם עם דני
שהתעלם מבקשתי להניח שק זבל ענק בתוך פח סגור. רוקי פיזר את
התכולה על פני החצר. אתמול ראיתי את גופו השבור של רוקי על
הכביש. יהי זכרו ברוך

הו, חברי הטבח הסיני הקשיש אוהב להשתמש במונסודיום גלאוטמט.
אריזת ענק, אותה רכש באופן פרטי, ניצבת על שולחן העבודה שלו.
האמריקאים נלהבים פחות מהחומר - ובעלי המסעדה אסרו עלינו את
השימוש בו. הצעתי להו להעביר את החומר מהאריזה המקורית למיכל
עם תגית בסינית בתקווה שהבעלים יניחו שמדובר בתבלין סיני
כלשהו. הוא הנהן במרץ, חייך, חיבק אותי , שלף אריזת ענק נוספת
מתיקו והעניק לי אותה מתנה.

הבוקר הייתי צריך להגיע לחקירה ברשות ההגירה. הזמנתי את ראול -
החוגג היום עשרים שנות נהיגה במוניות ניו יורק. ראול אינו נהג
מונית טיפוסי. הליכותיו עדינות וקולו חרישי - כך שמעת לעת עלי
לבקשו לחזור על דבריו. הרכב שלפנינו ניסה לפנות שמאלה בשעה
שמונה בבוקר במקום בו הפניה מותרת רק עד שבע - וגרם לנו
להתעכב. ראול נתקף חמת זעם והחל לשאוג - ''זה לא חוקי! זה לא
חוקי!'' קפאתי בפחד. נזכרתי בסרט ''פני צלקת''. הדרום אמריקאים
הקטנים האלה עלולים להיות קטלניים