|
עולה לבמה ונחש כרוך על צווארה
רוקדת וגופה מתפתל
כתנועות הנחש שזוחל בכל חלקי גופה.
עורה הצח והלבן
חיוור כאור הירח בשמי הלילה
צולל לעיניה הכחולות כעומק הים
במבט חודרני.
שיערה האדמוני ארוך וחלק
כמדרון תלול המוביל למעמקי הגיהינום
נשמתה השחורה...
כקצוות מעילו של מלאך המוות. |
|
|
לו להשיב ניתן,
את מחוגי הזמן,
איזה עולם נפלא,
הוא היה אומר
ש...
זוזו לסטרי שוב
מתחרט על הסלוגן
הקודם. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.