איזבל לארן-ורסיין / צער |
צער.
ואני,
כמדלגת ביניהם קצת אקפוץ,
קצת אבין
שליפול אל בטנם זו לא המטרה
במשחק הזה.
הדקלים מכופפים מתמיד,
מאזינים לי ארוכות.
החיים סודקים לצדי צלקות עמוקות.
ורק אני יודעת בין כל התוהו ובוהו שלא להבחין בהן.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|