כריסניה פלדין / דז'ה וו |
שאת הופכת להרגל
זה לא אותו מסך זו לא אותה מקלדת
והמילים שזורמות כבר לא מסמנות תקופה של תמימות
פעם כשלמילים הייתה משמעות אחרת את היית הילדה הכי יפה בעולם
מילים שסוחפות
יורדות עם המים במורד הגוף
מרטיבות את השיער
ומערפלות את העיניים
יש להן כבר משמעות אחרת
התמימות כבר מזמן לא ילדה קטנה
עם הגב לקיר
היא עוצמת את העיניים
אל תחכי למכה שתגיע
לחישה באוזן מרמזת לבאות
שלפעמים צריך גם להתבונן ולא רק לראות
אז ככה מנבאים עתיד שחור
זה היה רק שלב
התבוננתי וראיתי מה שוכן בפנים...
עכשיו צריך לעבור הלאה...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|