|
זה שנים אנו נפגשים כך:
אתה
לובש פושט מראות
ערסל זיכרונות
ואני
עוד אבקש חיבוק
עוצר נשימה -
אוויר לה.
היום אתה ילדון חייכן
אבל מאוד רציני גם
אתה עסוק
מקפיץ כדור
והחיבוק?
אולי מחר
כשנגדל.
אוגוסט 2010 |
|
|
וכמו שאלברט
אינשטיין אמר
פעם: "וואי, איך
באה לי
נקניקיה". |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.