הרי אני מדווח על מקרה קצת מוזר וקצת מלחיץ, שאולי יש בו חשדות
ואולי לא.
רבצתי בדירה המצחינה שלי. דחפתי אופיום לתחת כי כל החורים
האחרים התחילו לעלות מוגלה, והתמסטלתי לי בניחותה כשמדי פעם
אני מכניס את עצמי להתקלח כשהאופיום עמוק בתחת שלי, משכר אותי.
סוכן Z היה אמור לחזור ממסעותיו כדי להתאכסן איתי בשעת הלילה
המאוחרת. לא ידעתי אם יבוא בחצות, או בסביבות 2 לפנות בוקר,
ולכן בערך ב-11 ורבע התקשרתי אליו כדי להרוות את סקרנותי מתי
יגיע. להפתעתי ענה לי קול של גבר לא מוכר. הוא אמר "הלו" וזה
לפרוטוקול. שאלתי מי זה, והוא דיבר בשפה משונה, לא הבנתי מה
הוא אומר, ולכן הנחתי אוטומטית שטעיתי במספר. אני רוצה להדגיש
אוטומטית כי התקשרתי לסוכן Z מטלפון נייד בחיוג מקוצר, ולכן לא
היה ייתכן כמעט שטעיתי במספר. אמרתי "טעות, טעות," וזה
לפרוטוקול, וניתקתי את השיחה. לא הרגשתי תחושת מועקה כלשהי
בנוגע ל-Z, אך לא הבנתי כיצד אדם אחר ענה במקומו בשפה לא
ברורה. הייתה כמובן האפשרות שהוא נפל בשבי של ארץ זרה, ואחד
מהאנשים שלקחו אותו ענה לטלפון, אך התחושה אמרה לי שאין מה
לחשוש, ואני די מאמין בתחושות בטן. אך אני רוצה לסייג שלא תמיד
אני סומך על תחושות הבטן שלי, למרות שהן משפיעות על מזגי. לכן
לא הייתי לחוץ או עם מועקה בנוגע לגורלו של הסוכן Z, אבל הייתי
מעט מודאג.
דחפתי עוד נר אופיום לתחת והמסתי כדור עשוי מאבקת פטרייה מתחת
ללשוני. רציתי לטלפן לסוכן Z אך חששתי ששוב יענה לי האדם שענה
קודם בשפה לא מובנת, וחששתי "לעורר גלים" בנוגע למה שקורה
במקום בו הנייד שלו נמצא. לכן לאחר התמסטלות קטנה נכנסתי
להתקלח. המים שרקו באוזניי, ונדמה היה לי שאני שומע אותם כמו
מנגינה, ואז זה הכה בי שזה הרינגטון של הנייד שלי, מישהו מתקשר
אליי. הייתי אחוז דיבוק בנוגע למסתורין סביב Z שיצאתי מהמקלחת
במהירות עם מגבת, נוטף מים, ורצתי לטלפון תוהה כיצד אענה בלי
לקלקל אותו עם הגוף והידיים הרטובות שלי. ואז הצלצול חדל.
פלטתי קללה שטוחה, וניגבתי את המים מהרצפה ואת גופי. ואז,
כש-רק מגבת לגופי ראיתי את שמו של הסוכן Z כמי שניסה להתקשר,
והחזרתי טלפון, בלי לדעת מי יענה לי, ועליי לומר בכנות ש-עם
חשש. קולו של Z דיבר, והוא עדכן אותי במצב בשוק ההון של הסם
הגולמי, עניין עסקי לחלוטין, בלא להזכיר ברמז את התעלומה
שהטרידה אותי. אני דיברתי איתו, ולא הזכרתי זאת גם כן. פשוט
שמחתי שעוד מעט הוא יבוא, סביבות 2, וששלומו בקו הבריאות.
כשהוא הגיע סיפרתי לו את המופיע בדו"ח זה. (הטקסט הנ"ל). והוא
נתן הסבר פשוט ולכאורה מניח את הדעת. "פשוט," הוא אמר, "הייתי
עסוק בחשבונות כספים מהשוק השחור, ולכן נתתי לידיד קרוב שלי
לענות." כשציינתי שהאיש דיבר שפה זרה הוא שלל זאת, והפטיר
שהאיש היה מסומם ולכן כנראה לא דיבר ברורות. כמו כן ציינתי
לפניו את העובדה שהשיחה עם "הידיד הקרוב" שלו, למרות שהייתה
קצרה, לא מופיעה אצלי בנייד ברשימת "שיחות יוצאות." לא היה לו
הסבר לכך.
הרי אני מביא את העובדות כפי שהן לממונים עליי, ומרשה לעצמי
לתת חוות דעת, כי אני מאמין בנאמנותו של הסוכן Z למטרות
המשותפות של הארגון שלמענו אנו פועלים, אף כי דרכי פעולתו של
הסוכן לא תמיד ברורים לי. אני סמוך ובטוח כי אנשיה הבכירים של
"ארגון אינטרזון אינק" או יריבתה, (אינני יודע למען מי אני
עובד,) שאליהם אני שולח דו"ח זה יסיקו את המסקנות בצורה בהירה
ממני. אני רוצה לציין שאני ממלא את חובתי ומדווח, מעבר לכך אני
מתכוון להניח לעניין.
הוא יושב על הספה מול השולחן הנמוך ומשמן ומטעין את אקדח
הברטה. על השולחן יש קרעי נייר עם שאריות קוק, כמה קשיות
קצרות, כפיות מפוחמות ומציתים, וכמה כוסות ובקבוקי משקה חריף.
לילה בחוץ והשעה מאוחרת, עוד כשעתיים יעלה הבוקר. כמה פעמים
הוא שוטט בשכונה ושדדו אותו, והציקו לו, והכו אותו. הוא אמר
שהוא לא מחפש צרות, אבל הם הוכיחו לו שהצרות מחפשות אותו. אז
מעכשיו גם הוא מחפש את הצרות, כמו צ'רלס ברונסון בסדרת הסרטים
"משאלת מוות", הוא ייצא וישוטט ברחובות מוכי הטרור העברייני,
ומי שמתעסק חוטף.
והוא בחוץ. הסתיו עוד מעט בא, רוחות קרות מנשבות בלילה. אנשים
מחשיכים את החדרים לאור מעומעם, מציצים לפעמים מהחלונות. הוא
עובר על פני איש כבד ומסומם שמביט אליו מעורפל מתוך מעיל
מטונף. הוא הולך לאט, האיש מביט בשקט, ואז אומר "תביא דולר."
הוא לא עונה לו, והאיש אומר "או מביא דולר, או מקבל כדור
בראש." הוא נעצר, התקרב, פשפש בכיסו, שלף סכין ודקר את האיש
במעיל. האיש חרחר וחרחר, והוא דקר ודקר, אח"כ הוציא דולר ותקע
את השטר לאיש הגוסס בפה, "תיחנק עם זה."
הוא התרחק משם בבחילה והקיא. אח"כ בדק את נשקו, בברטה עדיין לא
השתמש. השמש עלתה גדולה וצהובה והוא ירה בה, טאח-טאח, מטחים
קצרים. "תמותי בת-זונה," הוא צרח. אנשים הציצו מהחלונות, אחרים
קראו אליו קולות כועסים. הוא חייך אליהם ואמר - "אין מה
להתרגש, רק רצח קטן בין חברים, זה הכול." |