הייתי חייבת לראות מה יש שם בקצה. אחרי האתמול והמחר הידוע, מה
קורה כשנשמטת הקרקע והחיים יוצאים ממסלולם. האם קרקע אחרת
צומחת לה במקום? או שהכל נעצר עד שאכנע ואפסיק להתעקש על
הסקרנות ועל השליטה בחיי. שהרי נראה שהכל ממשיך באותו המסלול
הידוע, ומה לי באותה דרך, אם איננה ניתנת לשינויים? ומה לי ולך
בהמשך של כל זה?

ניסיתי. לא בטוחה שהבנתי כבר שאני במהלכו של ניסוי, אך התחושה
היא של ריחוף של חצי מטר מעל פני הקרקע, שנשמטה. אני מחכה
שמשהו יקרה, שמישהו ילחש לי את התשובה הנכונה מאחורי הקלעים,
או שיצעק אותה מהקהל, שתבוא אלי התשובה בחלום או בצורת שיחה
מקרית ברחוב. נראה שמהעבר השני של המציאות, מישהו מחכה שאני
אחליט לגמריי בעצמי לאן דרכי פונה, וכך אנחנו מחכים, והמציאות
מתרוקנת לה.

הקשיבי ללב, אומר לי המנחה של תוכנית חיי,

והלב לא עונה, הוא שם אותי על ממתינה.