אני רוצה שתציק לי על כל דבר הכי קטן ושיפריע לך, לעזאזל, שאני
נרקבת ושתשבח אותי כמו ילדה מפגרת על כל דבר הכי קטן כאילו אני
הלן קלר עושה אוריגאמי ושתבין שכל עכבר הוא הר ושתמשוך אותי
חזרה מעלה כשאני הכי דוחפת החוצה ושתזכור לספור אותי לפני שאתה
סוחט את המיץ תפוזים ואני רוצה שתטפל בי ושתבכה מלראות אותי
בוכה ולא כי גרמתי לך לבכות ושתיקרע מלראות אותי נזרקת ושתחבק
אותי בכח (בעדינות) ושתרוץ אחרי כשאני יוצאת בסערה ושתיכנס לי
באמצע האמבטיה כי אתה נלחצת מהשקט מהבכי שלי ושתגיד לי פעם
ביום שאתה אוהב אותי ועוד משהו חיובי עלי ושאתה תהיה זה שמתקשר
אלי באמצע היום כי אתה יודע שיש לי חרדות נטישה ושבכלל תשאל
אותי איך עובר עלי היום למרות שאתה יודע שאני לא עושה כלום
ושבכלל יפריע לך שאני לא עושה כלום ושתיתן לי משימות קטנות
ופרסים קטנים כמו הילדה הקטנה והמטומטמת והחסרת ישע ותקווה
שאתה כל הזמן טוען שאני ושתאמין בי כי אתה יודע שאני כבר לא
יכולה לבד וכי אף אחד אחר לא ושתאמין בי בכלל כי אתה יודע שאין
לי באמת אף אחד אחר בעולם כי הרחקתי את כולם ושתאמין בי כי אתה
באמת חושב שזה יהיה בזבוז לעבור את כל מה שעברתי, להגיע עד לאן
שהגעתי ולזרוק הכל ולסיים עם הזין ביד כי פעם האמנו שאנחנו
מהאנשים האלו שהחיים תיכננו יותר בשבילנו ושנאמין שאנחנו עדיין
כאלו ושאם כל זה באמת נכון ואתה איכשהו מבין פתאום שזה לא
ראציונאלי לדרוש מבן אדם לא ראציונאלי להיות ראציונאלי ושתמצא
בליבך לאהוב ולסלוח לבן אדם שכבר לא יודעת איך לאהוב או לסלוח
ושתוקפת מתוך הגנה ופוגעת מתוך פגיעה ונשברת ונאכלת מבפנים
ושלעולם לא תדע מה זה באמת אומר לתת למישהו להתקרב ולהיכנס או
איך לשלב אינטימיות עם מיניות או איך לא להפריד ביניהם ושלא
מפריע לה הקלות והפשטות שהיא בונה והורסת קשרים ואנשים
ושלראשונה באמת תרצה לעודד אותי להיות עצמי כי אני מישהי ששווה
להיות וששווה להיות איתה וששווה להיות הילד שלי וכל שאר
הזיבולים האלו שאם אי פעם האמנת בהם אז עכשיו הם רק זיכרון
רחוק ושתרצה לקרוא או לשמוע את מה שאני כותבת כי אתה יודע שאני
רק כותבת כשרע כי כשטוב אז מי מפנה זמן לכתוב במקום להינות
מהחייים ושתגרום לי לרצות לחזור להינות מהחיים ושבאמת תבין
שאני באמת חולה כמו שאתה כל כך נהנה לנפנף לאחרונה ושזה באמת
לא בשליטתי ושתבין שלא עשיתי דברים מסויימים משום שהיה לי שם
טוב אלא כי הייתי במקום מאוד רע והרגשתי כמו בן אדם טוב להרגיש
כמו הבן אדם הרע לקצת זמן ושמאז כבר עבר המון זמן ואני רק
מחמירה וזה לא הוגן להאשים אותי בדברים שלא תלויים בי ואפילו
פחות הוגן להאשים אותי על דברים שאמרתי לך שלא אעשה ואפילו
פחות הוגן מכל זה זה ממני לצפות את כל זה ממך ולהאשים אותך על
כל זה כשכבר ברור שאתה לא יכול להציל אותי מעצמי ושאף אחד אחר
לא למרות שכולם אומרים שהם מנסים ושתמלא את השתיקות שלי
בניסיונות להצחיק אותי כי אתה זוכר שיש לי צחוק מדהים וזוכר
שמעולם לא יצא לך לומר לי את זה וזוכר שמעולם לא ניסית ופשוט
לעצור את כל העולם לכמה רגעים כי הכל מסתובב לי עכשיו ופשוט
לאהוב אותי.