|
במאוחר
הנשר צימח כנפיים
בין שמים וארץ
ריצדו פתיתי שלג על
נוצותיו ככוכבי שביט
שניתנו לו בבוקר
יום הולדתו.
בערב
הפך לאדם טובע
בכוס ויסקי
שנמזגה בפאב נסתר
מפנסי רחוב
שם באין מפריע
הצמיד לדש חולצתו
שנה נוספת
שאת ספרותיה שכח.
כבר מאוחר מדי
עבורו
להפוך לברבור
ששט מעדנות על
המים
הוא מביט בנהרות
הבורחים ממנו אל
הים.
אולי
עם אור ראשון של
מאי
הוא יחגוג על
האדמה הזאת
כיצור לא מוגדר
עד אור אחרון של
ספטמבר.
שם
יחדל לספור שנותיו. |
|
|
כששאלתי את אמא
שלי למה הייתה
שואה היא ביקשה
ממני שאני אתן
לה עיפרון, נתתי
לה היא שברה
אותו ואז ביקשה
את כל החבילה,
נתתי לה אותה
והיא ניסתה
לשבור אותה ולא
הצליחה ואז
אמרה:
אתה רואה, יהודי
אחד קל לשבור
אבל הרבה יהודים
יחד זה קשה.
אבל אמא בשואה
נרצחו הרבה
יהודים,
היא שתקה לקחה
מסור וניסרה את
העפרונות.
אתה צודק היא
אמרה לי וחזרה
לג'ויינט.
יאשה מתחיל
להבין את השואה,
הגראס
והסלוגנין. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.