|
At dead of night, as lights decay
I am lost and go astray
Through the Paradise I did not know
With the joy I never had
I'm all alone, on my isolated throne
Why have you forsaken me? Why? Why?
The pain surrounds me; it's coming to take me
At life I cry, all dreams die
Out
Into the blackness
Stretches for an empty cup
A chalice to collect the tears that I keep to myself
I gaze upon my misery
This lovelorn identity
Better is death
Than living without you
The shades of Death are looming over me
Like a tender flower
I see your face amidst the darkness
I can't erase myself from you
The cure for my agony
And since you left me
I cannot forgive myself
So lost in dreadful loneliness
Deprived of a true happiness
Struck by a nuclear bomb
I see your joy, you're shining,
You're smiling, without me,
Must I die for you?
Oh wretched ungrateful heart,
Pain and grief, and sadness you know,
You've never learned true love in my life
Romantics have claimed their toll
Onto the Wall of Wailing I go
The last resort for love denied
I pray with all what's left from my soul
And then I hear God's final call
And God says to me
By striking deep within
To leave this world behind
And I gaze upon my misery
This lovelorn identity
Better is death
Than living without you. |
|
הלכתי לכיכר
רבין, איפה
שרצחו את רבין,
עמדתי בנקודה
שרבין עמד בה
פעם אחרונה,
עברה בחורה עם
כלב, בדיוק
כשחשבתי כמה חבל
שלאה כבר לא
בחיים, זה גרם
לי לזיקפה.
שאלתי היא:
האם אני
נקרופיל?
זאופיל?
או סתם
נוסטלגי?
יוסי עמוס חזה,
בשאלה ליגאל
עמיר או לאחותו
הדס עמיר, תלוי
את מי שואלים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.