גרין טרה / OM Tara |
ההולכת בשולי נהרות,
ומתבדרת כאותה שריקה מסולסלת חופשיה.
לעת הנץ חמתך שוצפים ריצודי ירכייך,
עננים מתפתלים בצלילות מבטך.
דברי נא אל רוחות המים
לפיוס ליבן
באותה שכחה תהומית,
עת מתערסלים הנאה וכאב
כגורי זאבים במשחקם האוהב
ואנא אום טרה, טרה הירוקה
לך תבונת העצים וכל חי ואישה,
כמו פסיעותיך השקועות עדינות בחולות,
במחשבות קטנות,
צנועות,
אוהבות,
הרחיבי ליבי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|