הלילה ירד על הכפר שנרדם
רק האור הירוק במסגד דלק
כלב משוטט ומשחר לטרף קל
וכוכב בודד מאיר סמטה אפלה.

היא המתינה מרדת הלילה הקודר
בסמטה האפלה לבוא אהובה
אהבתה האסורה לא תכופר
היא בת ישמעאל ואני בן יצחק.

בלילות אפלים אהבתנו נוסקת
במסתרים נהלך חבוקים זה בזו
חושש לבנו פן תולבן אהבתנו
ויבוא הקץ לאהבתנו האסורה.

לבי בלבה נקשר מקדם
עת שלחה לעברי חיוכה המתוק
לי זו אהבה החוצה דת ולאום
לה זו אהבה מהמבט הראשון.

לא נוכל לוותר על זו אהבתנו
לא נוכל להפריד בין הלבבות
היא בלבי שוכנת ואני בלבה
עד יפרוץ המחסום המונח מדורות.


©