נגססו ימיה לסיבלאות.
עיניה כהו עוד מראות.
נפש ילדים נכמרה לה
עשות כל אשר, אל-יד.
ליל ירח. נשחרה לבנה.
ימי צ'וצ'ה אזכורה עת.
נאספה היא, לנחמת בת.
בת כלבה. בת אם-בית.
נדעכו ימים, נדכאו הם.
חושבו לקיצם, לאחור.
נומי בת, עפרת אימך.
נכסית את בגופך, אך
זכרך יחשף-עד, לטף
כנועם רוך, רך עורך.
מרחוק אור ירח כבה.
יללה, נשאה אשכבה.
שימון
16.01.11 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.