עומרי פולק / תנו ואתגעגע |
עכשו.
אל הפנה החשוכה והלחה מחם.
אל רגלים משוכות ממקום סודי תחתיי,
על מעקות ברזל, קלופים עצבות ונחמה.
כעת, אני אזכר, מבצבצים בחגיגיות
אטבים אוחזי קסם וגון
לרחב המראה המדושא של השכונה
המרחפת רגע מעל הקשרה המאבק והעיף
קולשהו ירדה את הזמנים למסלולם.
היא תפל ותטרק בלילה ההביל .
וזכרוני אינו מטעני שוב,
הכל רגיל .
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|