|
יופי ענוג בנשמה חבויה שמתעתעת.
תעתוע מצחיק שעם הזמן נהיה עצוב.
עצב קטן ענק קטן עצוב.
עצבות מאושרת.
אושר תמידי שהולך יד ביד עם המחויבות.
מחויבות מעיקה שרודפת.
רדיפה אחר עצמי במעגלים.
מעגל החיים שיקטע מתישהו, לי זה בטח יקרה בתזמון הכי רע.
רוע מבעית שנמצא בתוכי ומגרש את המצפון.
המצפון שמדבר אלי בלילות הכי עמוקים.
עומק שקיים באופן הכי שטחי.
שטח שמוכן לחיים מושלמים.
שלמות שלעולם לא תתקיים.
קיום שמחכה רק שאטרוף אותו לאטי.
אטיות שגומרת.
לגמור את המילים ולעבור למלמולים.
מלמול שאומר הכל.
קול צחוק מתגלגל שנגמר בנעילת שפתיים.
שפתיים שחושפות שיניים עקומות.
עיקום שעושה אותי מאושרת.
אושר תמידי שהולך יד ביד עם העצב. |
|
|
אני מתאר לעצמי
שהיה מאוד קשה
לחיות בגטו, בלי
כדורגל כל שבת.
מתוך "1001
משפטים שאלון
מזרחי עוד לא
אמר, אבל סביר
שיאמר אותם
מתישהו" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.