גומה אומה / מיד אני |
נמוג בחוסר רצון
לא מזמן התחלתי
וכבר
חלף הרבה כל כך
מעט כל כך נותר
השביל האפור, המתאבך
מאחור
מחניק את הגרון
סימניו נשכחים כמעט, נמוגים במרחק מחשיך
מתפתל בפראות בתחילתו
ישר כסרגל מלפנים
אנשים נשכחים יותר ופחות
חיים ולא
אירועים נידחים, גורליים או פחות
כמו משק כנפי הפרפר שהביאני עד לכאן
מיד אני מת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|