איך מביטים קדימה
כשהעיניים שורפות מהחול בו האוויר רווי עד תם
לבן וצהוב, סופת החול שלך ספחה אותי
גרגיר גרגיר
נשנק מאבק זיכרונות כבר תשעה ירחים
דייסת אוויר, רסיסי עימותים
נקרע באנקולי דרישות זמני, על פני כל העיר
ומתפורר אל האוויר
גרגיר גרגיר
כשמביטים אחורה
העיניים גואות מזיכרונות של יופי חום ותום
פזילה ימינה, פזילה שמאלה
רק לראות אותך לרגע, לרגע, לרגע
אבל הכל שחור שחור שחור
הלוך וחזור, סובב כל שעל בנתיבך בעיר הגדולה
אני קורס,מתפורר, זקוק לך
תני לי רק שנייה
לנשום אותך כי אני
נשנק מאבק זיכרונות כבר תשעה ירחים... |
